הזכייה של בני הרצליה בגביע היחידי שלה ב־1995 החלה למעשה עוד בחצי הגמר, שם פגשה את מכבי ת"א. במשחק זה טבע אפי בירנבוים, מאמן הרצליה, את האמרה ש"עדיף לרדת למחצית בפיגור קטן מאשר להוביל 20 הפרש". במחצית מכבי הוליכה 39:47, ואז הגיעה ההתפוצצות של קורן אמישה ואמיר כץ שהובילו את הרצליה ל־68 נקודות(!) במחצית השנייה (רק ריאל מדריד קלעה יותר נגד מכבי בהיכל במחצית השנייה) בדרך לניצחון מדהים 89:107.
ערוץ 2 - בפעם היחידה ששידר את גמר הגביע - ביקש לדחות את הגמר ביממה, וכך ביום חמישי 23 במארס התקבצו 4,500 צופים לחזות במעמד. ארבעה ימים לפני כן, ניצחה חולון את הרצליה 91:96 בליגה, אבל יותר מההפסד דאגו בשרון מפציעתו של הסנטר ג'ון הדסון בעצם הפטישון ברגלו. הפיזיותרפיסט של הקבוצה, משה סגל, דאג שיפרסמו כי הדסון מנוטרל לחודש כדי להטעות את חולון, ומצד שני פתח קליניקה בתוך אולם ה"יובל" ועבד בוקר ולילה כדי להכשיר את הדסון לגמר.
אמיר כץ, כוכב הקבוצה דאז וכיום עו"ד בתחום האזרחי־מסחרי, נזכר: "היינו בכושר לא טוב וחולון היו בתקופה הכי טובה בליגה עם עדי גורדון, ת'רדקיל, שפע ושטיינהאור, כשרלף קליין ז"ל על הקווים יחד עם אריק שיבק. היה ברור גם שחולון תזכה לאווירה ביתית. יומיים לפני המשחק היושב ראש שלנו זאביק מואטי ז"ל החליט להרים את המורל. הוא הביא לאולם ביובל מנגל ובשרים, ואחרי האימון פינק אותנו בארוחה כיד המלך. אפי בירנבוים הבהיר לנו במשפט אחד את המעמד: 'חבר'ה, תבינו שזה יכול להיות פעם בחיים'".
בחצות לפני המשחק הצליח סגל להסדיר קיבוע מיוחד לרגלו של הדסון, שהודיע לבירנבוים שיוכל לשחק. "ביום של המשחק כבר לא היינו צריכים שיחת מוטיבציה. יצאנו מלוע של תותח", מספר כץ. בסיום המחצית הראשונה קלע כץ שלשה משלושת רבעי מגרש שקבעה 39:42 להרצליה. "ירדנו למחצית בידיעה שאם סל כזה נכנס - הבורא איתנו". ובמחצית השנייה הרצליה ברחה כשהדסון (24 נק') מוביל אותה וכץ תורם 16.
חולון ההמומה לא הצליחה לחזור. אוהדיה השליכו בקבוקים, ודקה לסיום הנשיא עזר ויצמן ז"ל רצה לעזוב את האולם. בעלי הקבוצה נחום מנבר לקח את המיקרופון והודיע לאוהדים: "אם אתם לא מפסיקים אני עוזב את חולון". האוהדים חדלו, הרצליה חגגה בסיום עם 77:88, מנבר עזב את חולון לירושלים ולקח עימו את גורדון, שפע ופיני לוי, כדי לחזור למעמד שנה לאחר מכן ולזכות בגביע היסטורי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו