במקום לפתוח השבוע את משחקיה בשלב הטופ 16 של ליגת האלופות, קיימה הפועל ירושלים ביום שלישי בארנה משחק אימון נגד מכבי ראשל"צ. יחי ההבדל הקטן. זה המחיר של ההדחה המביכה של האדומים מאירופה, ומחר (מוצ"ש, 20:10) מצפה להם משחק נוקאאוט נוסף - רבע גמר גביע המדינה בהיכל קבוצת שלמה מול הפועל ת"א - כך שעוד מסגרת עומדת בסכנה.
למפגש במוצ"ש יש קשר ישיר לאירועי יום חמישי בשבוע שעבר בארנה. ההדחה מליגת האלופות שמה טונה לחץ על הפועל ירושלים. לסיים את העונה בשתי מסגרות בתוך שבוע וחצי ולהישאר רק עם הליגה, זה מצב שעבור מועדון כמו זה מהבירה הוא בגדר מכה.
לאבד עוד יעד שסומן לעונה הזו בוודאי לא יעזור לתדמית, ההבדל היחיד הוא שההדחה מול פרומיטיי בפליי-אין היתה מאוד לא צפויה. לעומת זאת, מול האדומים מת"א, שמגיעים במומנטום וחמושים באולמם הביתי, זה משחק פתוח לחלוטין.
המשחק הזה מראה היטב כמה הכדורסל נזיל. אם הוא היה מתקיים לפני כמה שבועות, כל מערך הכוחות היה נראה אחרת, כשירושלים מחוזקת בשיא המומנטום והפועל ת"א רק מתאוששת מפתיחת עונה רעה.
עכשיו הירושלמים אחרי מכה מנטלית לא פשוטה, ואילו דני פרנקו ושחקניו בשיאם עם 5 ניצחונות רצופים ובהם גם שני דרבים. הפער הגדול בין הקבוצות בטבלת הליגה כמעט נמחק ועומד על ניצחון אחד בלבד, ותוסיפו לזה את ה"חטיבה הירושלמית" בהפועל ת"א. לג'ייקובן בראון, בר טימור ועידן זלמנסון יש מה להוכיח לאקסית - כל אחד בזירה שלו.
ההדחה מאירופה שמה ברקס גדול להפועל ירושלים, ומעלה מחשבות ושאלות ברמת המיקרו והמקרו: האם הקבוצה הזו מספיק טובה כמו שחשבו במועדון, והאם היא יודעת לעמוד בלחצים? ומה לגבי הקונספט יותם הלפרין כמאמן? והאם בכלל היה נכון ברמה האסטרטגית לעבור לפני כמה שנים מהיורוקאפ לליגת האלופות? רק נזכיר שהשתתפות ביורוקאפ משמעותה 18 משחקים מובטחים, כששמונה הראשונות בבית של 10 קבוצות עולות לשלב הבא. ירושלים, לעומת זאת, סיימה עונה אירופית עם 9 משחקים בלבד.
אם לסכם במשפט: העונה האירופית שהחלה במחדל, גם הסתיימה במחדל. באמצע הדרך היו רגעי אופוריה על היכולת להתאושש ולייצב את הקבוצה, על הקאמבק הגדול שהוביל לעלייה לפליי-אין אחרי הפתיחה הרעה, ועל הפוטנציאל הגדול שטמון בה בעונה הזו, כי הרי במקביל ירושלים הובילה את הליגה. כל זה התנפץ, והשאלה עכשיו היא אם זו היתה מעידה רגעית או במילים אחרות: מי את באמת, הפועל ירושלים? ויותם הלפרין, שכל כך הרשים בנחיתה הטובה בתפקיד שלא עשה מעולם - האם הוא באמת האיש הנכון להמשיך?
יותם עשה עבודה גדולה בייצוב הספינה אחרי טלטלת פתיחת העונה, וזה בא לו בטבעיות, אבל נדמה שברגעי הכרעה פתאום באים לידי ביטוי ההבדלים בין מאמן לבין מישהו שהונחת לתפקיד מעמדת מנהל מקצועי. ישנה גם שאלה רחבה יותר לגבי היכולת של הסגל הנוכחי לעמוד בלחצים לאור הכישלון ברגע האמת בזירה האירופית. מחר זה קרב מאני־טיים, שגם סביר שיגיע לדקות מאני־טיים.
משחק אחד בשבוע שעבר עורר הרבה שאלות, והמשחק מחר יכול לספק חלק מהתשובות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו