עדן רוטברג, בת 23, 1.68 מ', גארדית, מצטיינת בקליעה ל־3. החלה את דרכה בכדורסל בגיל 8, כאשר הלכה עם ידיד לחוג כדורסל לבנים בעיר מגוריה זכרון יעקב, ובהמשך עברה למחלקת הנוער של הפועל עמק יזרעאל. בעבר שיחקה באליצור רמלה ובא.ס רמת השרון, ובעונה שעברה זכתה בדאבל עם מכבי עירוני ר"ג ונבחרה לשחקנית העונה במשאל המאמנים.
העונה היא משחקת בליאז' פאנתרס הבלגית המשתתפת ביורוקאפ. רוטברג היא קפטנית נבחרת ישראל, שתחל ביום חמישי את קמפיין מוקדמות אליפות אירופה 2023 במשחק מול לטביה, וכזכור שלב הבתים בטורניר ייערך בישראל. כמו כן, היתה חברה בכל נבחרות ישראל הצעירות.
באיגוד הכדורסל תולים תקוות גדולות בקמפיין הזה שאולי יצליח להרים את ענף כדורסל הנשים בישראל. יש סיכוי?
"זה שהאליפות בארץ זה מצוין. אני מקווה שהטורניר יעלה את הפופולריות ויגביר את ההתעניינות בכדורסל נשים, כי כרגע זה פחות קורה. האיגוד מנסה להעלות את הנבחרת לתודעה של אנשים, ואני מקווה שהמאמצים יצליחו".
בתור אחת ששיחקה בארץ כמה שנים ומכירה היטב את הנעשה, מדוע הענף לא מתרומם?
"בשנה־שנתיים האחרונות העלו את התקציב, וזה חשוב, אבל הבעיה היא עמוקה. במשך שנים היתה הידרדרות בכדורסל הנשים, והיינו בתקופה של שפל. לא היה כסף, וגם המודעות היתה ברצפה. כדורסל נשים לא עניין אף אחד בארץ. גם באירופה לא מסתכלים עלינו וזה עצוב, כי יש לנו ליגה טובה ושחקניות ישראליות טובות. צריך לעשות שינוי קיצוני כדי שנראה תוצאות. נדרשת סבלנות, כי אחרי הידרדרות כל כך דרסטית, צריך תהליך עמוק וממושך כדי להגיע למצב טוב".
מה הצעדים הראשוניים והמיידיים שצריך לעשות?
"הכל מתחיל מהתודעה. צריך להכניס לאנשים למוח שיש כדורסל נשים ושיש שחקניות ישראליות טובות. צריך להיות שיתוף פעולה בין המאמנים והמועדונים לשחקניות הישראליות. השחקניות צריכות לעבוד קשה ולהוכיח את עצמן, אבל גם הקבוצות צריכות לזכור שמדובר בליגה ישראלית ושהשחקניות המקומיות צריכות להיות הבסיס שסביבו הכל נבנה".
יש לנבחרת מאמן חדש, שרון דרוקר, שעד עכשיו אימן בכדורסל הגברים. זה יכול להצליח?
"אני שמחה שהביאו דם חדש. אני בן אדם מאוד פתוח ומוכן לשינויים, ואני שמחה שהביאו מאמן בכיר שיכול להביא דברים אחרים. יש לידו גם אנשי מקצוע טובים, שמכירים את כדורסל הנשים ויעזרו לו. ככל שנתאמן ונכיר את שיטת המשחק שלו, ואם יהיה לנו חיבור טוב, אין סיבה שזה לא יצליח".
הקמפיין האחרון של הנבחרת לא היה מוצלח ויש דיבורים שהדור הצעיר לא יכול לשחזר את תוצאות העבר. מה דעתך?
"אנחנו מאוד רוצות להצליח ומאמינות שאפשר לעשות את זה. אם לא הייתי מאמינה לא הייתי מגיעה. אני שמחה שהאליפות היא עוד שנתיים כי יש לנו תהליך לעבור, להתגבש ולבנות נבחרת טובה שיכולה להצליח. אנחנו צריכות את הזמן הזה".
איך ההתאקלמות שלך בבלגיה?
"אני נהנית. מובן שלא הכל ורוד ויש רגעים לא פשוטים ומאתגרים, אבל אני מאוד שלמה עם ההחלטה שעשיתי. הכדורסל פה מאוד שונה מכל מה שהכרתי. בהתחלה היה לי קשה להתרגל, אבל לאט־לאט אני מסתגלת".
לא מעט שחקנים ישראלים, גם בכדורסל וגם בכדורגל, מספרים על קשיים מנטליים לא פשוטים שאיתם הם התמודדו בתקופה הראשונה בחו"ל. גם את עוברת דברים כאלה?
"בוודאי. אני ממש לבד פה. אני גם מתגוררת בדירה לבד, וזה מאתגר מאוד מבחינה רגשית. עם זאת, יש פה משפחה ישראלית שאימצה אותי בזכות עדן שמיר (כדורגלן מכבי ת"א ששיחק בעבר בסטנדרד ליאז'; י"מ), וזה עוזר. גם מבחינה מקצועית לוקח לי זמן להתאקלם ולהבין מה רוצים ממני. זה לא קל מבחינה מנטלית, אבל צריך להיות חזקים בראש ולא לוותר".
מה ההבדלים בין כדורסל הנשים בבלגיה לכדורסל הנשים בישראל?
"רוב הקבוצות נותנות פה במה ענקית לשחקניות המקומיות שזה לצערי משהו שאין כל כך בארץ. מבחינה מקצועית הכדורסל פה הרבה יותר מהיר, אנחנו רצות פה המון ואני בכושר כזה שאני יכולה לרוץ טריאתלון. בישראל הכדורסל הרבה יותר טקטי, וההבדלים גדולים מאוד".
מה החלום שלך?
"לשחק ביורוליג, שזו הרמה הכי גבוהה באירופה, ולהוביל את הנבחרת לטורניר מוצלח באליפות אירופה".
ספורטאית שהיית רוצה לשבת איתה לארוחת ערב.
"לינוי אשרם. בכיתי כשהיא זכתה במדליית זהב באולימפיאדה. זה בלתי נתפס מה שהיא עושה בקריירה".