ספידי סמית עזב בשבוע שעבר את הפועל ירושלים ועבר לטורק טלקום אנקרה. השחקן, שהיה המנהיג הבלתי מעורער של הקבוצה, החליט לוותר ולהיפרד אחרי שנתיים מהבירה, ויש לכך סיבה אחת - ג'ארד הארפר. המטרה של הבאת הרכז האמריקני היתה לסייע לסמית, להוריד ממנו עומסים וליצור גיבוי שלא היה בעונה שעברה. בפועל, הארפר השתלט על הקבוצה, הותיר את ספידי בצל, מה שהביא להחלטתו לעזוב.
אחרי העזיבה של סמית הקבוצה כעת של הארפר באופן בלעדי. האיש שבא להיות שחקן משלים הפך לשחקן מושלם וכתר המנהיגות הועבר אליו. בהתאם אליו יובא המחליף לסמית. הוא יותאם אליו כדי לאפשר להמשיך ולתת לו את הבמה המרכזית. לא בטוח שבירושלים חשבו על זה בקיץ, אבל הארפר הוא שחקן הרכש הטוב ביותר שהגיע לקבוצה. בצד זה יש עדויות על אופי נוח של השחקן ועל חיבור חברתי מצוין.
השינוי המשמעותי בסגל ירושלים קרה פשוט בגלל שהארפר בן ה־27 היה טוב מדי. נכון לעכשיו הוא השחקן הכי טוב ביורוקאפ. הוא מוביל את טבלת הקלעים במפעל עם 22 נקודות, מוביל את טבלת המדד וחמישי באסיסטים. הוא קולע נהדר מחוץ לקשת (43.5%), אבל הנתון הכי בולט היא כמות הפעמים שהוא הולך לקו. היכולת שלו לסחוט עבירות היא פנומנלית. הוא מומחה בתחום. עד עתה הוא עמד על קו העונשין 70 פעם ב־6 משחקים. כמות דומה הוא עשה בעונה שעברה בוולנסיה ב־22 המשחקים שבהם השתתף.
כשמוסיפים את נתוני הליגה מגלים שהוא עמד על הקו העונה 117 פעמים ב־12 משחקים. הוא קולע משם באחוזים גבוהים - 92% בליגה ו־86% ביורוקאפ. אם היתה תחרות, הארפר היה נבחר לשחקן הכי מהיר במפעל. זהו עוד אלמנט שמביא אותו לקו, כי קשה מאוד לעצור אותו כשהוא פותח מבערים.
דובר רבות על שחקני היורוליג שהגיעו להפועל ת"א (ג'ונתן מוטלי, ברונו קאבוקלו ובן בנטיל שכבר עזב). פחות דובר על שחקן היורוליג שהגיע לירושלים. ג' הארפר ניסה כמה שנים להגיע ל־NBA בהצלחה קטנה ואת רוב זמנו עשה בליגת הפיתוח. לפני שנתיים הוא הגיע לוולנסיה ששיחקה במפעל הבכיר של אירופה והיה שם שנתיים.
אפשר להגיד ששתי העונות בספרד היו בינוניות מאוד. העיתונאי נאצ'ו הררו, שמסקר את ולנסיה, תולה זאת בסיבה עיקרית שהיא מיקומו של הארפר על המגרש: "הוא הגיע כרכז אך בפועל שיחק כשוטינג גארד". בתפקיד הזה הארפר, שהוא 1.78 מ' בלבד, התקשה לבוא לידי ביטוי. הוא שחקן שצריך את הכדור אצלו כדי לנהל את העניינים - והנתונים היו בהתאם. בעונה שעברה ביורוליג הוא קלע רק 8.5 נקודות, אחוזי השלשות שלו עמדו על 25 והוא מסר רק 2.2 אסיסטים.
הוא ירד כיתה העונה כדי לשחק ביורוקאפ, ובירושלים הוא יושב בול על התפקיד שמתאים לו, והוא מרגיש בו מאוד בנוח ומאוד בטוח. העלייה שלו בנתונים דרמטית. את כל זה הוא עושה בשכר של 450 אלף דולר לעונה, שמיום ליום מתגלה כמחיר מציאה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו