האופטימיסטים מאוהדי מכבי ת"א טוענים שאין סיכוי שהמשבר העמוק שאליו נקלעה הקבוצה יימשך. ברגע של ציניות הם מזכירים שקבוצתם הפסידה העונה חמש פעמים רק לקבוצות שלבשו אדום - פלאמנגו, צסק"א מוסקבה, הפועל ירושלים, צדביטה זאגרב והפועל ת"א - ושהיריבה הבאה, מלאגה, משחקת בירוק.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
זהו ניסיון לא מוצלח להדחיק מציאות שאפילו זקני המועדון לא זוכרים - הפסד מצטבר ב־50 הפרש לשתי יריבות ישראליות והרחקה של מאמן מכבי במשחק רשמי. אז איך אלופת היורוליג הגיעה כבר בתחילת נובמבר למצב שבו "הנורות בהיכל נוקיה דלקו כל הלילה"?
לפני שניגע במיקרו, הטעות של ראשי מכבי מתחילה במאקרו. הזכייה ביורוליג, האליפות והגביע גרמו לערפול חושים. צריך לזכור שמדובר בקבוצה שהפסידה בעונה שעברה 18 משחקים. הביטחון העצמי הזה הוביל לקו מנחה שעמד בסימן "לא השחקנים או המאמן זכו ביורוליג, אלא המערכת". כאשר היו כאלה שדרשו שילוש של שכרם, במועדון לא נכנסו לפאניקה אלא פיתחו הלך רוח של "הלכו רייס והיקמן? יבואו אחרים".
במכבי הדחיקו את העובדה שמערך הסקאוטינג יכול גם ליפול, כפי שקרה לא מעט בשנים האחרונות - לאו דווקא בגלל יכולת השחקנים, אלא בשל התאמה למערכת או לשחקנים אחרים. בפועל נבנתה קבוצה פחות טובה מאשתקד, נטולת אופי, שבעה ופגיעה.
גודס. נפל עם היינס, לינהארט ומאריץ' // צילום: אלן שיבר
חוסר ההתאמה לג'רמי פארגו. מכבי איבדה בקיץ את רייס והיקמן. את הראשון אולי היה אפשר להחתים בתחילת יוני בשכר שרצה אז, כמיליון דולר. כשהצהובים כבר התקרבו לסכום הזה, הגיעה חימקי ושילמה לו 5.5 מיליון לשלוש שנים. לשני הציעו חצי ממה שהוא מקבל בפנרבחצ'ה (3 מיליון דולר לשנתיים). היקמן הגיע כמעט לכל משחקי החוץ בשנה שעברה ושיתק את קית' לנגפורד, סוני ווימס וסרחיו יוי.
גודס הצליח לכופף את ההנהלה ולהנחית כאן את פארגו בעלות גבוהה מאוד (1.7 מיליון דולר), אבל לידו היה צריך להביא קומבו גארד גבוה שמסוגל לשמור, ללחוץ וגם להוביל כדור (כמו דורון פרקינס בימיו הגדולים) - בהתחשב בעובדה שיוגב אוחיון היה מושבת תקופה ארוכה. קרלון בראון וג'רום דייסון היו על המדף בכסף קטן, אבל מכבי הימרה על מרקז היינס.
סיפרו שהוא 1.91 מ' - שישה ס"מ יותר מהמציאות. המאמן הבטיח שמדובר ב"לוחם קשוח", אבל בפועל השחקן אנמי. במכבי התלהבו מכך שהיה כוכב בסיינה אבל שכחו שנחתך ממילאנו בדצמבר שעבר. זו היתה טעות לשים את כל הביצים על פארגו.
היעדר מחליף הולם לדיוויד בלו. ה"אנדר פייד" הגדול בתולדות המועדון פרש ובמקום לחפש פאוור פורוורד (שיכול גם לשחק כסנטר) עם קליעה מבחוץ, מילאו את הקבוצה בסמול פורוורד נוסף, נייט לינהארט, לצד גיא פניני, דווין סמית' וסילבן לנדסברג.
אפילו ג'ו אינגלס עוד סיפק מדי פעם מסירות מעל הסל לאלכס טיוס, לינהארט אפילו לא נרשם לליגה. אם במכבי הבינו כבר בספטמבר שהם טעו איתו, מה הוא עושה כאן באמצע נובמבר?
היעדר גבוה וישראלי נוסף. "גם בשנה שעברה לקחנו את היורוליג עם שני גבוהים" היתה המנטרה של ראשי המועדון. אבל כאשר חלק מהגבוהים מועדים מאוד לפציעות (סופו ובראיין רנדל) ועוד אחד פצוע בשריר החשק (טיוס), מכבי מתחילה כל משחק במינוס 15 כדורים חוזרים בהגנה.
העזיבה של בלו השאירה חלל במצבת הישראלים, ובעונה כל כך ארוכה מישהו שוב נרדם בשמירה. עכשיו כשפניני פצוע פתאום יש פאניקה לצרף ישראלי נוסף.
ההחתמה של פיני גרשון. גם אחרי הפסד האליפות למכבי חיפה בקיץ 2013 מכבי חששה ממינויו של גודס, ולכן המשיכה עם בלאט עונה נוספת. התופעה חזרה על עצמה גם הקיץ עם מינוי גרשון לעוזר. הניסיון להמציא את הגלגל מחדש נראה כרגע די פתטי: מאמן העבר נראה כרגע כמשקיף בדעה מייעצת.
הלחץ על גודס הפך להיות כבד מנשוא. אחרי שהתכונן לכך שהוא צריך להוכיח לקהל ולהנהלה שהוא מסוגל להוביל את מכבי לבד, כעת הוא גם צריך להוכיח לפיני. הבעיטה בכיסא של שמעון מזרחי היתה סוג של שבירת כלים מצידו.
הסבלנות לסופו. קו פרשת המים של מכבי בהכנה לעונה. הכישלון הגדול היה של ניקולה וויצ'יץ', שביקר באתונה באוגוסט ודיווח שמצבו של הסנטר סביר. בתחילת ספטמבר התברר שהיווני שוקל 180 ק"ג ולא נטל את התרופות להורדת לחץ דם. גודס וגרשון דרשו שסופו ייחתך כי הוא "זילזל במערכת וציפצף על כולם". ההנהלה התעקשה להשאירו מאחר שהוא מקובל על הקהל וקשה להשיג שחקן מטרה במחיר שלו.
גם במשקלו הנוכחי, 167 ק"ג, סופו הוא בור גדול בהגנה ובריבאונד, ובהיעדרו של בלו יותר קל להביא עליו עזרה. במהלך של פאניקה מכבי צירפה את אלכס מאריץ' בתחילת ספטמבר. בלי פניני, מי בדיוק ימסור לסופו עכשיו?
הסבלנות לטיוס. כבר בתחילת מארס השחקן היה בדרך הביתה כאשר סירב לשחק מול הפועל ירושלים. ההצלחה האדירה שלו בסיום העונה הקפיצה את מחירו וגם את האגו שלו. במקום להעמידו במקום כבר עם סירובו לשחק בנבחרת, עד כדי שחרורו לכל המרבה במחיר (אולימפיאקוס, מדריד וריאל עמדו בתור), במכבי סינגרו על טיוס וכעת הגולם קם על יוצרו וגורם לבעיות חברתיות לא פשוטות בתוך המועדון.
שיטת ההגנה. מצד אחד, לגודס יש בעיית ריבאונד בהגנה ושחקנים שבארץ כבר סימנו אותם כשומרים בהמלצה - פארגו ולנדסברג. מצד אחר, יש לו חברה אתלטית במיוחד. במקום להשתמש בהגנות הקומבינציה, מכבי היתה צריכה ללחוץ כשיטה ולהיות יוזמת. בפועל היא נתונה לערבי קליעה נתונים של יריבותיה.
דיוויד בלאט הוא איש של עבודה קשה ואינו נשבר. בשנה שעברה שחקנים בקבוצה התחילו מאפס וגמרו בעשר. מי אצל גודס יכול לעשות כרגע מהפך כזה? מתי אתם זוכרים שחקן שהגיע למכבי בדצמבר והפך לשלאגר? ואיך אפשר למשוך את הקבוצה עמוסת הבעיות הזאת עד יוני?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו