יצאה השבת. נתנו הבדלה מהירה וישר לדרך. גלבוע אסף אותי לנסיעתנו מתל אביב לירושלים.
בעבר בנסיעות מהסוג הזה היינו רואים יותר דגלי בית"ר על הרכבים בעלייה לירושלים - ואולי הגיע הזמן לחזור להוציא את דגלי בית״ר בגאון בעליות לעיר.
- אוהדי בית"ר ירושלים ומעוניינים להתעדכן בכל החדשות החמות? לחצו כאן
כך או אחרת, הכניסה לטדי, כתמיד הביאה איתה את אחד מהרגעים המלחיצים ביותר בתולדות האנושות - העברת הכרטיס הדיגיטלי בקרוסלה בכניסה למגרש. אין פעם שאני לא חושש שמא הכרטיס לא יעבור.
11 אלף בית״רים, יציע מזרחי מפוצץ ושוב, קהל שמייצר אווירה שיש בינה לבין היכולת על המגרש פער בלתי נתפס - והקהל, גם אמש היה פקטור מרכזי במשחק.
20 דקות ראשונות חלשות מאוד כשרק ניסים מונעים יתרון לאדומים. בית״ר נראית לא מאורגנת בתחילת המשחק מול חניכיו של רוני לוי שעמד לראשונה על הקווים.
רק אחרי כחצי שעה בית"ר נכנסת למשחק שככל שהוא מתבלגן יותר, הקבוצה מורגשת יותר על המגרש, ואכן כמה רגעים לאחר מכן מהפך: קריאף, שבדרך כלל מייצר כניסות מסוכנות, סופג עבירה שמביאה אדום להפועל חיפה, שנשארת בעשרה שחקנים
עד המחצית בית"ר משתלטת על המגרש, ומבחינתי מי שמתבלט ונראה טוב יותר ממשחק למשחק הוא עדי יונה, הכישרון הצעיר שלפרקים מזכיר את מאור מליקסון בגיל הזה בבית"ר ומצטיין בקבוצה, לצד מחיאס הבלם היציב.
ירדנו למחצית מעודדים מיתרון של שחקן ועם תחושה שהשער עוד יגיע.
כמה הקהל הבית"רי לחוץ בכלל, וערב בחירות בפרט, ניתן לראות בבעיטת המחצית, בה אוהדים בועטים מהחצי ומי שכובש זוכה בחולצה - אחד הבועטים, אוהד מהיציע המזרחי, בועט כדור לא בכיוון בכלל והקהל מתחיל לשיר לו בדאחקה, כאיש אחד "ביזיון - ביזיון – ביזיון" - שיר שעוד יחזור בחלק השני של המשחק, באופן פחות מחויך.
המחצית השנייה התאפיינה בדינמיקה של לחץ מתמשך מצד הקהל, כאשר גם לאחר סדרת חילופים וכרטיס אדום נוסף - שהשאיר את הפועל חיפה ב-9 שחקנים למשך למעלה מ-20 דקות בית"ר לא הצליחה למצוא את השער.
אוהד לויטה, שוער הפועל חיפה החזיק בכדור במחצית השנייה במשך 15-20 דקות בקירוב. ייתכן שחזינו בבזבוז הזמן האגרסיבי ביותר שהיה כאן בשנים האחרונות - הפעם שירת ה"ביזיון" הייתה מוצדקת לגמרי, בטח כאשר השופט, שהגיע במדים שמזכירים מאוד את מדי מכבי חיפה, נתן 5 דקות תוספת זמן בלבד בסיום המשחק.
זה נגמר בתחושת פספוס גדולה. יכולת מעט יותר חדה וריכוז היו מביאים בערב הזה 3 נקודות חשובות, בפרט לקראת רצף משחקים קשוח שבדרך.
לאורך השנים בית״ר ומחנה הימין מהווים במידה מסוימת כלים שלובים. וגם השבוע, ערב בחירות – בית"ר פגשה את הפועל. ובדומה למצב הפוליטי - כמו לימין גם לבית״ר היו את כל התנאים לנצח - קבוצה בתשעה שחקנים, על הקרשים, בלי הסכם עודפים - רק הושט ידך ותכריע.
אבל בית"ר לא הייתה מספיק מסונכרנת מול השער וההזדמנות התפספסה. האם חזינו בפרומו לקראת יום שלישי הקרוב או שמא קריאת התעוררות? בקרוב נדע.
במחזור הבא – "הקופים הירוקים". מכבי חיפה מגיעה לטדי וזאת כבר תהיה אופרה אחרת לגמרי. דבר אחד בטוח - אם הקהל הבית״רי יגיע בהמוניו וידחוף את הקבוצה בכל מצב, אפשר בהחלט להוציא תוצאה טובה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו