המערב חושש להסתבך - והטבח באוקראינה נמשך

המלחמה של פוטין באוקראינה נמשכת כבר יותר משבועיים, ובשלב הזה לאף אחד אין נוסחת פלא שתוריד את הנשיא הרוסי מהעץ ותגרום לו לעצור את המתקפה. השיחות של מקרון ושולץ לפוטין הפכו לדבר שבשגרה: לאחר כל שיחה עימו הם משוכנעים שאין על מה לדבר ומורים על הרחבת הסנקציות נגד רוסיה. גם השיחות בבלארוס ובטורקיה לא מתקדמות לשום מקום. במוסקבה ממשיכים להתחפר בעמדות העקרוניות, ודורשים גם הסדרי ביטחון חדשים באירופה מול נאט"ו. האוקראינים נותנים עבודה בשדה הקרב ומפילים מטוס רוסי אחד אחרי השני, ועדיין ברור לכל שבתוך כך הצבא הרוסי ממשיך להתקדם בתוך השטח האוקראיני.

ההתקדמות הרוסית וההשתלטות על ערי אוקראינה מתרחשות בצורה איטית ומסורבלת, הציוד מתקלקל והחיילים הרוסים נופלים בשבי. ועדיין, המצב משתנה, ולא לטובת האוקראינים. הכיבוש של חרסון ומליטופול ויצירת טבעת חנק סביב מריופול וחרקיב, נועדו להשיג מטרה מסוימת: כיבוש דרום-מזרח אוקראינה וביתור בפועל של המדינה.

המטרה הנוספת היא פגיעה והרס של הכלכלה האוקראינית: רוסיה רוצה לשלוט על ערי נמל אסטרטגיות מחד ולהרוס את התשתיות האזרחיות עד היסוד מאידך, כפי שנעשה גם בסוריה. הפגיעה הקשה בערי אוקראינה באה לסמן משהו: רוסיה לא מעוניינת לשלוט באוקראינה ולהפיק ממנה תועלת כלכלית, לפחות לא בשלב הזה. גם בסוריה רוסיה לא בונה ולא משקיעה בתשתיות (להבדיל מאיראן למשל). יש לה מטרות אסטרטגיות שונות לחלוטין - בסיסים צבאיים ואזורי השפעה.

למרות התחינות של זלנסקי, שמבין היטב כיצד המלחמה הזאת עומדת להסתיים עבורו ועבור העם האוקראיני, המערב אינו ממהר להעניק סיוע צבאי ממשי לאוקראינה, מחשש להסתבכות גדולה יותר. השאלה היא, האם עדיין ניתן להימנע מהתרחבות המלחמה? פוטין מאיים על פולין ועל המדינות הבלטיות פן יעבירו לאוקראינה מטוסים או שיירות נשק משטחן, שמא עסקת המטוסים עם פולין תרד מייד מהשולחן. למרות הסנקציות והפגיעה הקשה בכלכלה הרוסית, פוטין הוא זה שעדיין מנהל את המערכה הזאת.

כל הסיבות להיות בצד הנכון של ההיסטוריה

רבות נאמר על כך שבזכות המלחמה באוקראינה המערב התאחד והצליח לאחות את הקרעים, ושכיום הוא הרבה יותר חזק ואיתן. אבל בפועל מתברר שהמערב הקולקטיבי עדיין לא מסוגל לעצור את הטבח באוקראינה ואת הריסתה על ידי בריון שמנפנף בנשק גרעיני ומאיים בנשק יום הדין. אין לו כרגע מה להציע מלבד ג'אוולינים (שעושים עבודה יפה) וסגירה של סניפי מקדונלד'ס במוסקבה. מדינה שרצתה להיות חלק מהמערב מוקרבת על מזבח של שמירה על סדר עולמי קיים, אף על פי שברור לכל שהסדר הזה כבר קרס מזמן.

אנחנו לא יודעים כיצד תסתיים המלחמה באוקראינה, אך ברור שאם בסוף לא נצא עם משוואה הרתעתית שגם תפסיק את המלחמה ותעניש את התוקפן - העולם שלאחר המלחמה יהיה הרבה יותר מסוכן לכולם, כולל למדינת ישראל. אפשר יהיה לבטל את המוסדות הבינלאומיים שכבר מזמן הפכו ללא רלוונטיים, כי כל בריון שיניח יד על פצצת אטום יוכל להשיג את יעדיו תוך כדי זעם בינלאומי והבעת תמיכה עצומה בקורבן, כולל האמוג'ים המתאימים. ישראל אינה צד בלתי מעורב בתוך הסיפור הזה. גם היא נמצאת באזור מועד לפורענות, גם כאן יש מדינות, כמו איראן המתגרענת, שינצלו את ההזדמנות הזאת כדי להתחזק ולהכתיב תנאים חדשים. גם בגלל זה, נוסף על אינסוף סיבות הומניטריות ואנושיות, ישראל צריכה להיות בצד הנכון של ההיסטוריה.