בשבוע שבו הנשיא הרצוג מבקר בטורקיה, במה שנראה כתחילת שיקום היחסים המשובשים מאוד בין שתי המדינות, מצאו עצמם ארדואן ובנט מתלבטים לנוכח הפלישה הרוסית לאוקראינה. הדילמה: איך להזדהות עם הנתקף בלי להכעיס את הפולש? הפתרון: להציע לתווך בין מוסקבה לקייב בניסיון לעצור את המלחמה.
לארדואן עניין גדול עוד יותר מזה של בנט בהצלחת התיווך, ולא רק בגלל קרבתה הגיאוגרפית של ארצו אל אזורי הלחימה. טורקיה היא חברה בברית נאט"ו, אבל גם תלויה בעיקר ברוסיה, וכן באוקראינה, באספקה של חיטה, גז טבעי ומיליוני תיירים בשנה. היא הכעיסה את פוטין כשמכרה מל"טים מתוצרתה לאוקראינים, והכעיסה את ביידן כשהודיעה שלא תהיה שותפה לסנקציות מרחיקות הלכת על מוסקבה.
אבל ייתכן שדווקא המעורבות העמוקה יותר של הטורקים בעל כורחם במשבר הזה, משני צידי המתרס, הופכת את אנקרה, עוד יותר מירושלים, למקום נוח יותר למפגש של נציגים מרוסיה ומאוקראינה, בתקווה שיסייע לסיים את המשבר. אין פירוש הדבר שבנט שגה כאשר הציע גם את שירותיה של ממשלת ישראל, אחרי שקיבל מכל השחקנים, כלשונו, לרבות האמריקנים, את ברכת הדרך לתיווך. אם ייכשל - לא נגרם נזק. אם יצליח, והסיכוי לכך לא גדול, יקנה לעצמו מעמד בינלאומי.
מתחת לשטיח האדום
אין, כמובן, קשר ישיר בין האינטרס המשותף של טורקיה וישראל בעצירת המלחמה באוקראינה לבין החלטתו של ארדואן לפרוש שטיח אדום לרגלי הרצוג, שיגיע מחר (רביעי) לאנקרה. במהלך השנה האחרונה אותת נשיא טורקיה כמעט בכל דרך אפשרית שהוא מעוניין לשפר את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל, שהידרדרו לשפל עם גירושו של השגריר הישראלי לפני כארבע שנים. שלוש פעמים הוא כבר שוחח עם הרצוג, לפחות פעם אחת עם שר החוץ לפיד, ולא פעם רמז על רצונו להחזיר את השגריר ואת היחסים למסלולם.
הנימוק הרשמי באנקרה הוא שהיפוך המגמה קשור לחילופי השלטון בישראל ולעובדה כי "יש עכשיו עם מי לדבר". אבל הסיבות לשינוי עמוקות בהרבה. שנה וקצת לפני הבחירות לנשיאות ביוני 2023, טורקיה נמצאת באחת התקופות הקשות תחת שלטונו של ארדואן. הכלכלה הטורקית מתרסקת עם אינפלציה של 48 אחוזים ומחסור במוצרי יסוד. מחירי הדלק, הגז והחשמל הוכפלו, והמטבע המקומי איבד מחצית מערכו. טורקיה חשה עצמה מבודדת בין מדינות האזור, ויחסיה עם ארה"ב גרועים.
כדי להיחלץ מהמצוקה הזו ארדואן זקוק לישראל, בעיקר כדי שתדבר על ליבו של ביידן לחדש את עסקת מטוסי החמקן, שבוטלה אחרי שרכש סוללות טילי קרקע S-400 מתוצרת רוסית, ובכלל כדי שתעזור לו לתקן את הקשרים עם וושינגטון שעלו על שרטון.
אין לישראל סיבה לדחות את היד המושטת מאנקרה ולהתנגד לחידוש מלא של היחסים. זאת בתנאי שאיש לא ישלה עצמו שארדואן שינה את עורו והפך מאסלאמיסט אדוק לחובב ציון, ומתומך מושבע של חמאס והאחים המוסלמים לידיד ישראל. הוא אידיאולוג נוקשה, שבעימות הבא בעזה, בירושלים או ביו"ש שוב יתהפך עלינו ויחזור להאשים אותנו ברצח ילדים פלשתינים חפים מפשע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו