מתברר שיש מתי מעט במדינת ישראל שרואים בחוק הצנזורה החדש והמסוכן של גדעון סער בשורה נהדרת. הם כבר לא יכולים לספור את השניות עד שיעבור באופן סופי, ואז - או אז תינצל החברה הישראלית המתבהמת. נציגם הבולט והקולני ביותר עד כה הוא כותב הטור הראשי בעיתון "ידיעות אחרונות", נחום ברנע. השבוע הוא כתב טור משתפך על סער, שאותו הוא מכנה "אביר הרשתות החברתיות", לא פחות.
בטור עצמו, מהמביכים שראיתי בשנים האחרונות, מבכה ברנע, נביא מוכיח בשער שכמוהו, את העובדה שבניגוד אליו, גם חסרי תרבות פרימטים קיבלו מקלדות לידיהם. ומה אתם יודעים: הם יכולים לכתוב כל מה שהם רוצים, כולל - תחזיקו חזק - את הדעות המאוד-מאוד לא נכונות שלהם וגם לקלל (סכנה!). "הנזקים שגורמת התרבות הזאת לשיח הפוליטי", קונן ברנע, "החינוך, ההיגיון...". כך ממשיך ברנע ומתאר את הסכנות המשחרות לפתחנו. יום לאחר מכן עלה לשידור בגלי צה"ל, שם המשיך להגן בעוז על הטור שלו, והצליח להביך אפילו יותר.
לשיטתו, רק שכבה דקה ואיכותית בישראל, שכבה שנקראת "עיתונאים", רשאית להביע דעות שונות בעניינים שברומו של עולם. "אנחנו, העיתונאים המקצועיים", אמר ברנע, כשמדד המודעות העצמית שלו מכויל לרמה אפס, "מנסים להתמודד עם המציאות לא ב-100 או ב-50 מילה שרובן קללות, אלא ב-500 מילה, את הדעות שגיבשנו תוך כדי לימוד הנושא!". הבנתם, צייצנים בורים שעסוקים בקללות ובניתוחים, ועוד ב-50 מילה? אינכם כשירים להתמודד עם המציאות, לנתח אותה וגם לשלוט בנתונים באותה רמה שבה פתית שלג כמו נחום ברנע מסוגל.
בהמשך לא הצליח להתאפק וקונן על כך שהרשתות החברתיות מביאות אדם כמו יעקב ברדוגו לגלי צה"ל. כשהתפלא המראיין ישי שנרב ותהה מה הבעיה, ענה ברנע, "אז למה אתה לא מקלל אותי?", כי הרי זה מה שברדוגו וכל מי שהוא מייצג עושה - מקלל. בהמה. קוף.
נעזוב את העובדה שברנע מתעקש להיכנס לנישת הדוד המביך שצועק מהמרפסת על הנוער של היום. נתעלם גם משלל הברווזים העיתונאיים שבהם נתפס האיש ש"גיבש דעות ולמד את הנושא", ונשים בצד גם היסטוריה מיזוגינית טהורה כמו תיאור גופה של ח"כית והכינוי "שלי יחימו-ביץ'" (הדגשת המילה כלבה), ועוד רבים ורעים. העצוב הוא שברנע לא מנסה להיות לעומתי ולגרור לייקים. הרי אין לו פרופיל ברשתות החברתיות (כי גם ככה לכולם יש היום עיתון). העצוב הוא שברנע באמת ובתמים מאמין לעצמו שהוא חכם יותר מאוחז המקלדת הממוצע ברחוב, ויש להגביל את חופש הביטוי ל"אנשים שמבינים". זה קורה משום שלחרדתו, אחרי שנים רבות של הובלת דעת קהל, קביעת עובדות והכתבת מהלכים פוליטיים, ברנע ושאר בני דורו, ברונטוזאורים מדור הנפילים בעיני עצמם, גילו שהם הפכו ללא רלוונטיים. שהעולם התקדם והציבור הנבער, אבוי, בודק דברים בעצמו, מביע דעות, ואפילו - מה אתם יודעים - מעביר עליו ביקורת.
כבר לפני בערך עשור, למי שזוכר, לפני פריחת הרשתות החברתיות, כתב אותו ברנע נגד ה"טוקבקים" שהעזו לבקר אותו. "בני טיפש עשרה", קרא להם. ברנע מייחל לימי השליטה הבלעדית בתקשורת, לפני שכל השווארצע חייע הגיעו ושתו לו מהשמפניה. אחח, הצעירים של היום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו