יו"ר האופוזיציה נתניהו ומשפחת רבין (ארכיון) | צילום: אמיל סלמן

פחות האשמות, יותר התנצלויות: רוח חדשה לעצרת רבין

ברבות השנים, מי שהעכירו את אווירת טקסי הזיכרון היו דווקא כמה ממקורביו ובני משפחתו • לאחר 26 שנים, כדאי לסמן נקודת הזנקה לפרק משופר, מתוקן, של מבצע לאיחוי קרעים - מבלי לוותר על העמדות

זה כה מוזר: יום הזיכרון לרצח יצחק רבין ז"ל - ובכותרות הימים האלה מככב, שלא בטובתו, שמעון פרס ז"ל, יריבו לשעבר של רבין.

26 שנים לאחר רציחתו, ודמותו של רבין לא הוכתמה, לא טושטשה. לא צצו להם, בהפתעה, גילויים חדשים על אישיותו. עם זאת, מי שהעכירו את אווירת טקסי הזיכרון היו כמה ממקורביו, אף כמה מבני משפחתו. וגם פוליטיקאים. לא כולם. אם כוונת מארגני עצרות הזיכרון הייתה לנסות ולאחות את הקרעים, בעיצומה של התכנסות המונית בכיכר, הרי לעומתם היו מי שדווקא ביקשו לחצוץ בין המחנות, להעמיק את הפער, ללבות את חילוקי הדעות. לא זאת היתה כוונתם, אבל את התוצאה אין להכחיש.

היו מי שהודרו מעצרות הזיכרון, כמו אנשי הציונות הדתית, אף שביקשו להשתתף באירועי זיכרון. הם קרבו אל הכיכר כי אפשר שהמצפון ייסר אותם ואחרים. רק בודדים שאינם עם מחנה השמאל נתבקשו לנאום בכיכר. אבל מנהיגים פוליטיים לא נקראו לדבר.

היו מי שביקשו לחצוץ בין המחנות. עצרת לזכר יצחק רבין ז"ל של תנועת "זו דרכנו", 2018, צילום: גדעון מרקוביץ'

בשעתו הצעתי כי ראש הממשלה נתניהו, כמי שנטען על ידי יריביו כי הסית, ינאם בעצרת הזיכרון. אפילו איתן הבר ז"ל, עוזרו הנאמן של רבין ומי שבישר לאומה על מותו, הגיב בחיוב ליוזמה זו. לשווא. לאחר הרצח, נזקקה ישראל לתקופת ריפוי ולאחריה להחלמה מן ההקצנה. אבל תהליך הריפוי קרטע, ובקושי החל. עתה, לאחר 26 שנים, כדאי לסמן נקודת הזנקה לפרק משופר, מתוקן, של מבצע לאיחוי קרעים, בלא לוותר על עמדות.

ואלה הצעדים המתבקשים: אם רק הדוברים יקמצו בהטחת האשמות, אם רק יושמעו קריאות לפיוס, אם רק יתנצלו מי שסבורים כי חטאו בדבריהם, אם ינהגו חברי כנסת כבני תרבות, אם מעמד זיכרון ממלכתי לא יוכתם בפוליטיקה - רק אז ייווצר הסיכוי כי תשוב רוח אחרת למעמד הזיכרון.

לפי המקווה, תשוב רוח של התייחדות כנה עם המעשה הנורא של רצח ראש הממשלה. אם אכן ייפתח תהליך זה, שלא יעמוד בסימן של טשטוש והדחקה, אפשר יהיה לדמותו ל"חזרה בתשובה", אמנם בנוסח שונה מן הנוהג הדתי.

מבלי לחטט ביומיום של משפחת רבין, ראוי כי צאצאי לאה ויצחק ז"ל ייחלצו למשימת ההתפייסות, שהיא להגדרתנו, "משימה לאומית". או לפחות יעודדו בגלוי מגמה זו, אם המשימה היא גם לטעמם. אפשר להניח כי ישנם הסבורים כי לא ראוי שעצרת הזיכרון שתהיה בסוף החודש, והיא אחרונה לשנים הבאות, תעמוד גם הפעם בסימן שגרתי של תחזוקת המחיצות בין המחנות.

אולי תושג הסכמה כי אפשר גם אחרת. והדברים האלה, נאמרים אך לזכרו ולכבודו של יצחק רבין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...