כביש נסלל בשטח C. צילום: תנועת רגבים

המנהרות שמעל לקרקע

הכבישים החדשים מחברים כפרים ערביים ומבודדים יישובים ישראליים. חמאס חפר רשת שליטה תת־קרקעית, והרש"פ מייצרת רשת של שליטה מעל הקרקע

צמד המילים "מנהרות טרור" מעורר חלחלה בלב כולנו. חושך, בטון, מחנק, חטופים מסכנים או מחבלים שמגיחים מהאדמה. אבל יש מנהרות אחרות, מתוחכמות לא פחות, מסוכנות לא פחות, שנבנות ממש מול עינינו - לא מתחת לאדמה, אלא מעליה. 4,900 ק"מ של דרכים בלתי חוקיות שנפרצו בשטחי C מייצרים רשת מסוכנת של שליטה פלשתינית ביהודה ושומרון. הם לא חופרים - הם סוללים.

בואו נבין את המספרים: 4,900 ק"מ הם המרחק מהכיסא או הכורסה שאתם יושבים עליה עכשיו לאיסלנד! הפלשתינים פרצו רשת שלמה של כבישים מתחת לאף של מדינת ישראל, והם ממשיכים להתקדם בכל חודש. רק בשנה האחרונה נוספו עוד 106 ק"מ! לשם ההשוואה, במדינת ישראל נסללו בשנת 2024 כ־300 ק"מ של כבישים. בשטחי C מתגוררים כ־200 אלף פלשתינים, כך שקצב הסלילה שלהם הוא פי 15 מזה של מדינת ישראל. תנו למספר הזה לשקוע.

הצירים הבלתי חוקיים מהווים סכנה ביטחונית ממשית. אלו נתיבים שמאפשרים תנועה חופשית של חוליות טרור, תנועת מחבלים ומבריחי נשק. הדרכים החדשות הן אקס־טריטוריה שמהווה מחסה לגנבי רכב ולעבריינים, הרחק מהישג ידם של כוחות הביטחון. אלו לא כבישים תמימים, אלו צינורות חמצן לטרור הפלשתיני, שמאיים לפגוע בכל אזרחי ישראל.

אך הסכנה לא מסתכמת רק בזה. כביש אחרי כביש, קילומטר אחר קילומטר, השליטה הפלשתינית בשטח הולכת ומתהדקת. זוהי התשתית למדינה פלשתינית.

המשוואה פשוטה: בכל מקום שבו נפרץ ציר, אחריו מגיעים הבתים. ההשתלטות על הקרקע מתחילה תמיד בצירי גישה. מאות דרכי עפר "חקלאיות" הפכו לכפרים בלתי חוקיים בשטחי C, ומבלי שנשים לב יצרו רצף ערבי מהגליל לנגב, דרך יהודה ושומרון. הכבישים החדשים מחברים כפרים ערביים ומבודדים יישובים ישראליים.

למרבה הצער, הדרכים הפיראטיות כאן כדי להישאר. בית לא חוקי? אפשר להרוס. כביש? אפשר לכסות בעפר או בסלעים, לחפור בו חריצים, אבל אחרי גשם אחד או שניים הדרך תחזור לשימוש. כל כביש או דרך עפר הם עובדה בשטח, ואי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. האדמה כבר כבושה. התוואי נשאר, והשליטה בשטח עוברת לידי הפלשתינים.

בשנה האחרונה נראה שינוי גישה מבורך בטיפול של מדינת ישראל בבנייה הפלשתינית הבלתי חוקית. אך במקרה הזה דרושה אסטרטגיה אחרת: לא תגובה - מניעה. לא אכיפה בדיעבד, אלא עצירה מראש. הפתרונות קיימים: החרמת כלים הנדסיים, חילוט כלי עבודה, קנסות בסכומים שיגרמו לכל קבלן לחשוב פעמיים. אלא שזה לא קורה מספיק. זה לא בראש סדר העדיפויות, וכל זמן שעובר גורם נזקים בלתי הפיכים.

המנהרות בעזה והדרכים הבלתי חוקיות ביהודה ושומרון הן חלק מאותה שיטה. חמאס חפר רשת שליטה תת־קרקעית, והרשות הפלשתינית מייצרת רשת של שליטה מעל הקרקע. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להירדם שוב בשמירה. 7 באוקטובר לימד אותנו שאסור לזלזל באיום. זה הזמן לתקן ולעצור את ההשתלטות על השטח. כי בעוד רגע יהיה מאוחר מדי.

הכותב הוא מנהל מחלקת שטח בתנועת "רגבים"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...