הנה זה שוב מגיע: ז'אנר הפוליטיקאים שאינם פוליטיקאים. נפתלי בנט, מי שמתעתד לשוב לזירה ולהתמודד על ראשות הממשלה, ממשיך לשדר פוליטיקה אחרת. ובכן, הגיע הזמן לומר לו לבנט משהו: פוליטיקה זה מקצוע. די דוחה, קשה, אלים, נטול רחמים, וכמו שמתמקצעים ברפואה או בהנדסה - נדרשת התמקצעות גם בו.
אין למעשה שום גאווה בלא להיות פוליטיקאי. אם אתה לא פוליטיקאי בפוליטיקה, אז מה אתה? הייטקיסט בפוליטיקה? יזם? מטפל באמנויות? למה פוליטיקה זה המקום הזה שבו אסור, חלילה, להפוך למקצוען? ואם המילה "פוליטיקאי" זאת מילת גנאי - למה אתה רוצה להיות שם בכלל?
המשפט הזה שווה ערך ל"אין לי אגו". נו, באמת - מי שאין לו אגו לא יכול להיות מנהיג. לקחת את המושכות פירושו, במהות הבסיסית ביותר: זה מגיע לי ואני מגיע להם. ולכן אתה חייב להקיף את עצמך באנשים שיש להם ניסיון בתחום. מי שפקד אנשים מגיל צעיר, עשה שטח, קיבל בראש ספין לא צפוי ויודע לייצר כזה, הוא מי שיודע לשרוד בתהליך.
לקחת אנשים שבאו מההייטק ומאקזיטים גדולים ועכשיו החליטו לעשות למען המדינה שלהם בהתנדבות - זה מרגש, בלי ציניות. אבל בהייטק, כמו בצבא, יש היררכיה ברורה, יש מנכ"ל, יש מפקד. בפוליטיקה מי שיודע להביא קולות הוא שניהם יחד, ובדרך כלל התפקיד הבא שלו תלוי בכמה קולות הוא יביא. אנשים שיש להם עוד אופציה בחיים? זה מעולה להם ורע למועמד.
כן, ההייטק הוא הקטר של המשק. גאווה גדולה, יזמים מרשימים, גם אפשר לגייס מהם כסף גדול. אבל שום הייטק לא מביא ראשות ממשלה, בעיקר מפני שהוא יצר קיטוב שספק אם בנט או שכמותו מודעים אליו בכלל: אנשים שלמדו והם משכילים ורחבי אופקים, אבל אין להם דבר וחצי דבר עם חינוך טכנולוגי. שכבה שלמה של יוצרים, מורים ומורות, אחים ואחיות, רוקחים, פקידים בבנק שלא מרוויחים אפילו חצי מאשר בהייטק, פשוט נותרה מאחור.
וגם אין מה להתלהב מכל מיני תארים: יועץ אסטרטגי? אם הוא לא עשה קמפיין בשנתיים-שלוש האחרונות יש פה בעיה. יוצרת? אם היא לא כתבה שום דבר כבר עשר שנים, אז היא לשעבר. עירית לינור היא כוכבת ב"פטריוטים" כי עד היום בימין יש מי שחושב ששינקין זה קפה תמר וסרט קצר, והיא מביאה איזה מידע פנימי מלב השמאל ההדוניסטי. ובכן לא. וזה מביך.
בנט היה ראש ממשלה דקה וחצי כי השכיל לבחור באנשים הכי פחות נאמנים בעולם, התעקש להיות יותר קדוש מהאפיפיור ולא לבצע סזון פוליטי בדרג הפקידות, ובתכלס לא הבין באמת את מצבו ומעמדו. במשך שנים הוא ממשיך ללכת על קונספט הבסדר, הנקי, ההצלחה, לא ללכלך את הידיים ולא לצאת מאזור הנוחות.
בנט היה ראש ממשלה דקה וחצי כי בחר באנשים הכי פחות נאמנים, התעקש להיות יותר קדוש מהאפיפיור, לא החליף את דרג הפקידות, ולא הפנים את מצבו ומעמדו
אלו בדיוק המקומות שנופלים בהם פעם אחר פעם מול נתניהו: מחפשים לקבל הילה מעל הראש, במקום לזכור שצריך לנצח ולשמור על הניצחון. כמו דיאטה - לא מספיק לרדת, יש גם מאבק עיקש לשמור על המשקל.
נכון, ראש הממשלה נתניהו הפך הכל לפוליטיקה. זה אסון לאומי, אנחנו לא רוצים עוד נתניהו. אבל מה שמחזיק אותו שם אלה דברים שהוא למד עם השנים. נתניהו של הקדנציה הראשונה הוא לא נתניהו של היום. והיצר, אוי היצר, התכונה הזאת שבלעדיה אי אפשר.
אז לכל מי שמתכוון לרוץ לראשות ממשלה, כולל בנט, בבקשה תעשו תרגיל מחשבתי קטן: חשבו כמו מי שיעשה על הגב שלכם את הקמפיין. והכי חשוב, אל תפחדו כלל ללכלך את הידיים ולהקיף את עצמכם באנשים שרוצים ומוכנים לשקוע בביצה, עדיף כאלה שאפילו נהנים מזה. ותפסיקו כבר להתבייש להיות פוליטיקאים - כי זה מה שצריך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו