הַר כְּגִיגִית

זוֹ כְּבָר שָׁנָה שְׁנִיָּה שֶׁכָּל הַחַג הַזֶּה

שֶׁמִּתְיַמֵּר לִהְיוֹת הַחַג הַמְּשַׂמֵּחַ בַּחַגִּים

לֹא מִתְעַכֵּל בַּלֵּב, מְעַט דָּהוּי כָּזֶה

וּכְמוֹ מַמָּשׁ נִכְפָּה בִּמְקוֹמוֹתֵינוּ כָּאן "הַר כְּגִיגִית"

זוֹ כְּבָר שָׁנָה שְׁנִיָּה מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר

(שֶׁבּוֹ הַוּוֹלְיוּם מְטַפֵּס בַּעֲרוּצֵי הָעֲלִיצוּת)

הוּא חֹדֶשׁ עַגְמוּמִי, טָפֵל וּמְכֻתָּר

בָּעֲנָנִים הֲכִי קוֹדְרִים אֶל מוּל הָאֹפֶק הֶעָצוּב

פּוּרִים אָמְנָם בַּנּוֹף, בַּפַּארְק, בַּקַּנְיוֹנִים

הַמַּסֵּכוֹת, הַנְּסִיכוֹת, הַתַּחְפּוֹשׂוֹת הֲכִי פְּרוּעוֹת 

אַךְ כְּמוֹ אָזְנֵי הָמָן הַטַּעַם דֵּי סְתָמִי

כִּי שׁוּב הַנְּשָׁמָה נוֹדֶדֶת אֶל אוֹתָהּ כִּכַּר דְּמָעוֹת

פִּתְאוֹם חוֹלֵף מוּלִי הַיּוֹם פָּעוֹט בָּרְחוֹב

בֶּן אַרְבַּע וְעָלָיו גְּלִימָה שֶׁל סְפַּיְדֶרְמֶן מִבַּד כָּתֹם

הוּא רָץ לְכִוּוּנִי וּמְחַיֵּךְ קָרוֹב

וּמֵעֵינָיו בּוֹקֵעַ אוֹר טָהוֹר וּמַלְאָכִי וְטוֹב

וְהַפָּעוֹט מַבִּיט עָמֹק בְּאִישׁוֹנַי 

מַמְתִּיק לִי סוֹד כְּמוֹ הָארִי פּוֹטֶר מִתְקָרֵב וְנֶעֱלָם

לוֹחֵשׁ אוֹתוֹ רָהוּט הַיְשֵׁר לְתוֹךְ אָזְנַי:

"לֹא יִהְיוּ פֹּה שׁוּם פּוּרִימִים עַד שֶׁיַּחְזְרוּ כֻּלָּם"