על מתנדבים ונמנעים

חלק מהמילים הנרדפות למילה "חובה" בעברית הן "מחויב", "נדרש" ו"הכרחי". בימים אלה, שבהם ה"חובה" להתגייס נמצאת במרכז השיח, צריך לדבר גם על הערכיות שטומנת בתוכה אותה חובה.

ביטוי לחובה הזו אנחנו מוצאים כיום אצל "החיילים הבודדים", צעירים יהודים מרחבי העולם שבוחרים לקחת הפסקה מחיי הנוחות שמעבר לים ולממש את הזיקה והאחריות כלפי מדינת הלאום היהודי.

בימים אלה, שבהם ה"חובה" להתגייס נמצאת במרכז השיח, צריך לדבר גם על הערכיות שטומנת בתוכה אותה חובה

מאז שנות ה-90, תנועת "הצופים", למשל, מפעילה את "גרעיני צבר" שמאתרים את אותם צעירים, מסייעים בהכנות ובקשר עם הצבא ומלווים אותם במהלך השירות כולו. הסוכנות היהודית מפעילה את "תוכנית כנפיים" במתכונת דומה, ועמותות נוספות לליווי אותם חיילים הוקמו מאז מלחמת לבנון השנייה.

מעטים מדי בתוכנו מכירים את המח"ל - הכוונה אינה למפלגה אלא לראשי תיבות של מתנדבי חוץ לארץ. בימי מלחמת העצמאות הוקם הגוף המיוחד הזה בתוך צה"ל הצעיר. יהודים ושאינם יהודים, מלומדי מלחמה שהיו מוכנים לעשות הפסקה בחייהם מעבר לים ולבוא לסייע ולהבטיח את הבית הלאומי ליהודים. חלק ניכר מהם, כמו האלופים דוד מרכוס ופול שולמן, או בן דונקלמן, דיוויד שווימר ואחרים, שהיו משמעותיים בתרומתם לבניין הכוח של צה"ל ולתפיסות הפעלתו. כל דמות כזו היתה אבן דרך להבטחת קיום המדינה.

בימי תש"ח, החרדים שהיו ביישוב היהודי הבינו את גודל השעה ולקחו חלק פעיל במענים השונים לצורכי המלחמה. הד"ר משה ארנוולד, שחקר את השתתפות האוכלוסייה החרדית במלחמת העצמאות, תיאר כיצד הוקם "גדוד טוביה" שאליו התגייסו יותר מ-370 חרדים בגילים 25-17 שתפקידם היה לבנות ביצורים בירושלים. אגודת ישראל פרסמה אז כרוז רשמי שבו כתבה "זיכה אותנו ד' ואומות העולם אישרו את זכותנו לעצמאות במדינה משלנו בחלקה של ארץ ישראל. כתוצאה מזה, היישוב כולו על כל שכבותיו דרוך להתכוננות רבתי והתגוננות מפני פורעים ומתקיפים. יאמץ ד' את ידי מגיני ישראל העומדים במערכה. אנו קוראים איפוא לכל חברינו הגברים בגיל 25-17 להתייצב בלשכות המפקד לשרות העם, בהתאם להוראות מוסדות היישוב". בהמשך הודגש בכרוז "על חברינו המתייצבים לבקש לצרף אותם ליחידות דתיות".

טוביה ביר ז"ל היה האיש שעמד בקשר עם הרבנים ויצר בעבורם מסגרת מתאימה שעבדה במשך שבעה חודשים. צריך לומר בכנות, כי מתוך כ-900 מתגייסים פוטנציאליים 370 התגייסו בפועל, 260 קיבלו פטור "עילוי רוחני" והאחרים שוחררו מסיבות רפואיות.

אם רוצים להבין עוד על התהליכים שהתרחשו, מספיק להביט בהתכתבויות מהימים ההם. ביום כ"ח בכסלו תש"ח הוברר כי הגוש נמצא במצור. ביום ההלוויה של 10 חללי השיירה נתקבל בכפר עציון מברק מאת הרב הראשי הגריא"ה הרצוג זצ"ל: "בדמע ובצער אני כותב אליכם דברי תנחומים אלה, חזקו ואמצו כי ישועת ה' קרובה לבוא. ועתה כל מה שהנכם מוצאים לנחוץ בעניין ההגנה עשו. בנו כל הדרוש, ואל תתחשבו בשבת קודשנו, זה לא רק מותר אלא חובה לעשות, וה' יגן עליכם ויחיש את ישועתו". חלק ניכר מהשואלים הגיעו מבתים שבהם חיו אורח חיים חרדי. הדילמות ופסק ההלכה מספרים לנו היטב עד כמה הבינו את גודל השעה.

הכותב הוא מנכ"ל "אנו" - המוזיאון היהודי