הפוך, גוטליב, הפוך

לא תמיד אנו מודעים לכך שהחסינות שממנה נהנים חברי הכנסת בישראל היא מהנרחבות ומהמקיפות בקרב המשטרים הדמוקרטיים. מדינות רבות מגבילות את החסינות לתחומי בניין הפרלמנט, וגם אז היא חלה רק על התבטאויות שקשורות למילוי תפקידו של נבחר הציבור.

בחלק מהמדינות לא חלה החסינות על הוצאת דיבה ועל הבעת עמדות בעלות אופי פרטי. באחרות היא לא חלה כלל על תביעות אזרחיות. בישראל, לעומת זאת, חסינות חברי הכנסת בישראל חלה הן על הבעת דעה והן על מעשים בכנסת ומחוצה לה. נותרה רק מגבלה אחת - שההתבטאות והמעשים ייעשו "במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת".

סקירה שנערכה במרכז המחקר של הכנסת מצביעה על מגמה הולכת וגדלה לצמצם את היקפה של החסינות ברחבי העולם הדמוקרטי. אבל בישראל, כמו בישראל, עושים הפוך. הצעת חוק חדשה של ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) מבקשת להרחיב את החסינות המוקנית לחברי הכנסת. להצעה, שאותה הגדיר שר המשפטים יריב לוין כ"אין חשובה כמותה", אין אח ורע בעולם הדמוקרטי.

לפי החוק המוצע, חקירה פלילית ואפילו הליכים אזרחיים נגד חבר כנסת לא ייפתחו אלא אם כן קבעה הכנסת ברוב של 90 מחבריה - רוב שלעולם לא יושג, כמובן - שהמעשה שבגינו התבקשה החקירה או הוגשה התביעה "לא נעשה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו של חבר הכנסת". זאת לעומת המצב הקיים, שלפיו חקירה נפתחת באישורו של היועץ המשפטי לממשלה, ועל חבר הכנסת לשכנע את הכנסת או את בית המשפט שכתב האישום או התביעה שהוגשו נגדו הם בגין עבירה שעבר במסגרת מילוי תפקידו.

על פי לשון ההצעה, לא תיפתח חקירה ולא יוגש כתב אישום נגד חבר כנסת שתוקף את אשתו או יורה בשכנו, אלא אם כן 90 חברי כנסת אישרו לעשות כן. ספק אם בית דין אף יוכל לדון בתביעת גירושים נגד חבר כנסת, אם רק 89 ח"כים סמכו ידיהם עליה.

את הצעתה נימקה גוטליב בכך שבית המשפט אינו כשיר לקבוע אם האמירות או המעשים היו במסגרת מילוי תפקידו של חבר הכנסת, שכן "אין בידיו הכלים להחליט מהו היקף תפקידיו של חבר הכנסת". בהציגה את הצעת החוק היא הוסיפה שדווקא לה היכולת לקבוע אם היא ביצעה את העבירה במסגרת תפקידה כחברת כנסת.

הצעתה של גוטליב מתעלמת מההצדקה ההיסטורית והמשטרית לחסינות, שהתבססה בתקופה המודרנית כשסמכויותיהם של שליטים אבסולוטיים, כמו מלכי אנגליה או צרפת, הועברו לפרלמנט. החסינות נועדה להגביל את יכולת השליט לפגוע בחברי פרלמנט שפעילותם לא נראתה לו. במשטר דמוקרטי מוצדקת החסינות כהגנה מפני הגבלת כוחו של הפרלמנט על ידי הרשות המבצעת.

להצדקה לחסינות נוהגים להיזקק לתסמונת שער הגיא. הצעה של הממשלה עומדת ליפול על חודו של קול. כדי לסכל זאת שולח שר המשטרה שוטרים לשער הגיא, ואלה מעכבים חברי אופוזיציה בדרכם לכנסת עד שההצבעה על ההצעה הממשלתית תעבור. ואכן, הח"כים היחידים שלא תמכו בהענקת חסינות נמנו עם מפלגת השלטון, ובראשם ראש הממשלה דוד בן־גוריון והשר דב יוסף. טלי גוטליב הופכת כעת את היוצרות: הקואליציה היא זו שיוזמת את הרחבת החסינות - ואילו חברי האופוזיציה הם אלה שנאבקים בה.

ניתן היה להתייחס להצעה כאל עוד אחד ממעשי הליצנות של גוטליב, אלא שברור שמאחוריה עומדים גורמים רמי דרג. הצעתה של גוטליב הוגשה במסגרת המסלול החדש, שלפיו הצעות חוק ממשלתיות מוגשות כהצעות חוק פרטיות כדי לעקוף את הצורך להיזקק לייעוץ משפטי. הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת ב־18 בנובמבר. בתוך פחות משבוע היא אושרה בוועדת השרים לחקיקה, בתוך שלושה ימים נדונה בכנסת, ומקץ שבוע אושרה בקריאה טרומית. מי אמר שחברי הכנסת והממשלה אינם זריזים?

פרופ' מעוז היה מיוזמי התיקון לחוק חסינות חברי הכנסת, שקבע שעל ח"כ שנגדו הוגש כתב אישום לבקש מהכנסת לקבוע שהעבירה נעברה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו, וזו תקבל החלטה בהצבעה גלויה וברוב רגיל