איי לייק מייק: האוונגליסטים וישראל

1. רק נבחר טראמפ ובחר באוהבי ישראל לקבינט שלו - והנה חזרו התלונות הידועות על "קיצונים" ו"משיחיים" שהגיעו לגדולה אצל בעלת בריתנו. ומה נעשה עכשיו אם לא נוכל לקושש לחץ אמריקני על הממשלה בישראל. את הביקורת הזאת מותחים אנשים שתמכו ברעיון הגאוני להביא ארצה אלפי רוצחים מתוניס שנשבעו להשמידנו, לציידם בנשק ולבקש מהם שישמרו עלינו מפניהם. שלושה פרסי נובל.

עוד זה מדבר וזה בא: מייק האקבי נבחר לכהן כשגריר ארה"ב בישראל. האיש הוא נוצרי־דתי־ציוני, אוונגליסט התומך בכל מאודו בשיבת עם ישראל לציון לאחר גלות ארוכה, כפי שחזו נביאי ישראל, לכל מרחבי ארצנו. והוא לא היחיד מביניהם בממשל טראמפ. האוונגליסטים, המונים מאות מיליונים ברחבי העולם, חוזרים לחזית הפוליטיקה העולמית.

בכל מקרה, מדיניות החוץ שלנו כמעט אף פעם לא מנצלת את העושר התרבותי הגדול של בני־שיחנו, את אמונותיהם ואת השקפתם התיאולוגית לטובת חיזוק היחסים בין המדינות

2. יש הרבה מה לדבר על מקורותיו ההיסטוריים והתיאולוגיים של הזרם הזה. הוא מסמן רעידת אדמה תיאולוגית, שינוי אמוני אדיר, שבמונחים היסטוריים אפשר להשוותו עם הרגע המכונן שבו הפכה הנצרות לדת האימפריה הרומית במאה הרביעית.

במשך מאות שנים "תיאולוגיית ההחלפה" היתה העיקרון המכונן של הנצרות, ולפיה, מכיוון שהיהודים דחו את משיחיותו (ואלוהותו) של ישו, האל ביטל את מעמדם כעם הנבחר והחליפם בנצרות. מאז נותרו היהודים רק "ישראל שבבשר", כלומר הצאצאים הביולוגיים בלבד של עם ישראל התנ"כי, בעוד הנצרות היתה ל"ישראל שברוח", כלומר עם ישראל האמיתי (Verus Israel). מאז, בכל מקום שנזכר בתנ"ך "ישראל", הנצרות קראה זאת כמכוון לכנסייה. מעקרון־העל הזה נולדו סעיפי אמונה והנהגה - וגם האנטישמיות.

3. בשנות ה־30 של המאה ה־19 באנגליה, כוהן דת נוצרי בשם ג'ון דרבי החליט לקרוא את התנ"ך כמות שהוא. מבחינתו, ישראל בתנ"ך נותר העם היהודי, ולא הכנסייה. אם נביאי ישראל התנבאו על חורבנה של ירושלים וגלותנו - הרי גם נבואות הנחמה על שיבת ישראל עתידות להתקיים, ומצווה על המאמינים בתנ"ך לעזור ליהודים להגשים את החזון. האוונגליסטים דוחים בחריפות את תיאולוגיית ההחלפה. עבורם, אלוהים לא עזב את עמו ולא החליף אותו באחרים.

אחד הפסוקים המצוטטים ביותר בפיהם נמצא בבראשית יב, ג. האל קורא לאברהם לעזוב את ארצו ואת מולדתו וללכת אל הארץ המובטחת, ואז מוסיף: "וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר, וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה". האוונגליסטים רואים בפסוק הדרכה מעשית, דתית ופוליטית: מי שעוזרים לעם ישראל - יבורכו, ומי שנלחמים בו ומציקים לו - יקוללו. בראייתם ההיסטורית, מי שהתייחסו ליהודים בכבוד הצליחו, ומי שגירשו והגלו ורדפו אותם נעלמו בסופו של דבר, או הידרדרו. לתפיסתם, גם ארה"ב הגיעה לעמדה של מעצמת־על בגלל תמיכתה במדינת ישראל וביהודים. בוועידה אוונגליסטית שמעתי לא פעם את המשפט: "אנחנו פטריוטים אמריקנים, ולכן תומכים בישראל".

4. האוונגליסטים הם דתיים מאוד, ויש לבחון כל ציטוט שלהם בפריזמה אמונית תיאולוגית. חשוב לא ליפול לציטוטים חלקיים, אלא ללכת אל המקור ולשמוע את כל הדרשה. מניסיון, כמעט תמיד מבינים את הדברים אחרת. בנושא האפוקליפסה, מלחמת גוג ומגוג ("ארמגדון") ושיבת משיחם, אלה אמונות שאין להן היבט מעשי, ממש כמו אצלנו. גם אנחנו מאמינים בביאת המשיח, ובנבואות יחזקאל מדובר על מלחמות עולמיות. הרוב נמנעים מלעסוק במיסיון בקרב היהודים.

בכל מקרה, מדיניות החוץ שלנו כמעט אף פעם לא מנצלת את העושר התרבותי הגדול של בני־שיחנו, את אמונותיהם ואת השקפתם התיאולוגית לטובת חיזוק היחסים בין המדינות (לרוב משתמשים בזה כדי להפחיד) - וחבל. התרבות והאמונה לעיתים משפיעות על אומות יותר מאינטרסים כלכליים וביטחוניים. "ערכים משותפים" הם כמובן הדמוקרטיה, זכויות אדם, חופש הקניין ועוד, אך לא פחות מכך גם אמונת אברהם, נביאי ישראל ושיבת ציון. ברוך הבא לארץ הקודש, מייק האקבי.