מי מכרסם את יסודות הדמוקרטיה

מלחמה, צודקת ככל שתהיה, לא נשארת בחלל ריק בהיבט החברתי הפנימי. המלחמה שבה אנו מצויים כבר יותר משנה וחודשיים החלה במסע אלים, ברוטאלי ולא אנושי של מחבלי חמאס. הם רצחו, אנסו וביתרו את תושבי המדינה. החברה הישראלית התעשתה מהר יחסית, וכאגרוף אחד יצאה להגן על עצמה ועל גבולותיה. ויש לזה מחיר.

החברה הישראלית מתנהלת כפוסט־טראומטית בהרבה מובנים. חזרנו מהר לשיח המפלג שאפיין את התקופה שלפני המלחמה. מי שחשבו שלא יהיה לדבר הזה מחיר חברתי - טעו. איני מדברת רק על ההתנפלות הבוטה של שרים וחברי כנסת על שומרת הסף היועמ"שית גלי בהרב־מיארה; או על המילים הקשות שמפנים כלפי ראש שב"כ רונן בר או הרמטכ"ל הרצי הלוי, שני אנשים שקיבלו אחריות ושעושים הכל כדי להצדיק את משכורתם, ומעבר לכך; או על מי ששיגרו פצצות תאורה באזור ביתו של ראש הממשלה בקיסריה - אקט מיותר ואלים.

הימשכותה של המלחמה, לצד הייאוש ממצבם של החטופות והחטופים, הם קרקע פורייה לשגשוג האלימות, וכפי שאמר יצחק רבין: "אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה"

כל המקרים שמניתי מביאים את החברה למקומות שראוי לה לא להיות בהם - ובכלל זאת אלימות מינית והטרדות מיניות, שהתגברו בשנה האחרונה בצורה מדאיגה. הממצאים פורסמו אתמול בדוח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. בשנת 2023 היו 54,044 פניות למרכזי הסיוע, מתוכן כ־18 אלף לאחר פרוץ המלחמה. בשנת 2024, לפי הנתונים שמצטברים אצלם, המספרים גדלו משמעותית. הדוח המלא לגבי 2024 יפורסם רק בשנה הבאה - אך הנורות כולן מהבהבות.

אחת מהן, אדומה ומאיימת, פורסמה שלשום: נערה בת 15 עברה אונס קבוצתי. 15(!) קטינים מעורבים בפרשה. מובן שעורכי דינם אומרים שהכל היה בהסכמה, ושהם מגיעים ממשפחות נורמטיביות. אך כמה נורמטיבית יכולה להיות משפחה שבנה לא מבין שלא מקיימים יחסי מין קבוצתיים עם נערה, ושלא מבצעים בה אקטים מיניים חמורים?

הנערה סיפרה לעורכת דינה, עו"ד גבריאלה ליבמן: "פחדתי מהם, לא היתה לי ברירה. הם עשו לי דברים קשים ולא נעימים". עורכת דינה אמרה שגם הנערה היא בת טובים ממשפחה נורמטיבית ומתפקדת, ושתמימותה נוצלה לרעה. כל ההורים הם נורמטיביים - אבל כל ההורים כנראה עשויים לא לראות לעומק את מצב ילדיהם, גם אלו הגדולים. המקרה הזה מחדד את חשיבותה של המעורבות ההורית - שצריכים לשאול ולשוחח עם הילדים, גם כמחנכים וגם כדואגים.

האלימות מרימה ראש והשיח נעשה פוגעני. השבוע נתקלתי בזה אישית, כשערכתי קניות בסופר. בעודי משוחחת וממתינה לקבל שירות באחד הדלפקים, לפתע ניגש אלי קונה שאיני מכירה, הפנה לעברי אגרוף קמוץ ואמר: "תפסיקי לנבוח כאן". איחלתי לו שלווה ואריכות ימים ולקיחת התרופות בזמן, אבל בהחלט הייתי מזועזעת מהאלימות שבה נאמרו הדברים.

הימשכותה של המלחמה, לצד הייאוש ממצבם של החטופות והחטופים, הם קרקע פורייה לשגשוג האלימות, וכפי שאמר יצחק רבין: "אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה".