האתגר של אלקין: שר המינהלות

רוב העקורים מהצפון רוצים לחזור, אך כדי שישובו צריך להעניק להם אופק ותקווה • הדרך לכך עוברת בתקציבים, בחינוך ובעיקר - באכפתיות, בהקשבה ובביצוע

ח"כ זאב אלקין (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

טרם יבשה הדיו על אישור הקיצוץ בתקציבי הצפון, וכבר התקבלה הודעה על ג'וב חדש - שר המינהלות. למרות הנאמר, השר אלקין הוכיח בתפקידים שבהם כיהן בעבר שהוא איש ביצוע, ולמינויו יש פוטנציאל להיות מהלך שיביא עימו עשייה.

חשוב שכל מהלך ייעשה בהובלת השלטון המקומי והחברה האזרחית, שבאין מדינה פעלו ללא לאות בשנה האחרונה ויודעים מה נחוץ וכיצד לפעול כדי לשקם, לבסס ולהצמיח מחדש את האזור.

האתגר החשוב ביותר הוא שיקומה של מערכת החינוך שמהווה את העוגן המשמעותי של המשפחות, בסיס להחלטות הורים לגבי מיקום מגוריהן. כל עוד לא יהיה ריכוז מאמץ במערכת החינוך ביישובי העימות, המשפחות שפונו לא יחזרו.

תקומת הגליל דורשת גם השקעה במגזר העסקי. חובת המדינה להניע מחדש את הכלכלה בצפון - את החקלאות, את התיירות, את העסקים הקטנים שרבים מהם קרסו ושלא כולם זכו לפיצויים. מעבר לכך, חשוב לתקצב וללוות את בעלי העסקים בהקמה מחדש.

ליותר מ-50% מתושבי הגליל אין ממ"ד, אך במקום שהמדינה תעודד ותממן הקמה של ממ"דים מצילי חיים, היא מתקצבת את הקמתם רק ביישובים המרוחקים קילומטר אחד מהגבול, ומשאירה רבים מתושבי הגליל בלתי מוגנים.

הובלת מהלך של מיגון בתים, או תקצוב החזר הוצאות של התמגנות עצמאית לפי מרחק, עשויים לסייע ליותר ויותר תושבים לחוש ביטחון בביתם ולאפשר למי שפונה לשוב בבטחה.

האתגר החשוב ביותר הוא שיקומה של מערכת החינוך שמהווה את העוגן המשמעותי של המשפחות, בסיס להחלטות הורים לגבי מיקום מגוריהן. כל עוד לא יהיה ריכוז מאמץ במערכת החינוך ביישובי העימות, המשפחות שפונו לא יחזרו.

כדי להחזיר את ההורים והילדים לגליל, יש להגדיר את מערכת החינוך כ"מפעל חיוני" וליישם את הצעדים הבאים:

* לתגמל ולתמרץ את צוותי החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי מעבר למקובל, כדי לדאוג להתמדה ולאיכות החינוך וההוראה.

* לעודד מעבר של מורים, עתודאים ואנשי חינוך לצפון באמצעות חבילות "רילוקיישן".

* לשים את הצפון בקדמת החדשנות ואיכות החינוך באמצעות תוכניות ייחודיות ברמה בינלאומית. ולא פחות חשוב מכך, לקדם מימון תוכניות להבטחת עתיד אקדמי לבוגרי בתי הספר שהפסידו קרוב לשנתיים למידה בשל המלחמה.

כל אלו ועוד נחוצים כדי שהגליל העליון ואזור קו העימות כולו יוכל להשתקם. המלחמה פירקה קהילות רבות בצפון, משפחות עזבו והחלו לבנות חיים חדשים. הרוב המוחלט של העוזבים רוצים לחזור, אך כדי שיחזרו צריך להעניק להם אופק ותקווה.

הדרך לכך עוברת בתקציבים, בחינוך ובעיקר - באכפתיות, בהקשבה ובביצוע.

אזור הצפון זקוק לתקווה ולמנועי צמיחה. למחויבות מלאה של המדינה, של המטה בהובלת אלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום ושל הממשלה, בהובלתו של השר אלקין. עליהם לראות את החשיבות של אנשי הגליל ולהשקיע פה את המשאבים. להבטיח וגם לקיים. ויפה שעה אחת קודם.

הכותבת הינה פעילת ציבור, תושבת שניר שבגליל העליון, מרצה במכללה האקדמית תל-חי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר