אני מתכונן לגרוע מכל: מטר גידופים ומה לא - וזה ממש מגיע לי. הסיבה: איני מוצא פגם מהותי בתשדיר התעמולה מטעם הליכוד, הלועג לעיתונאי אמנון אברמוביץ'. החיקוי של אברמוביץ' באותו תשדיר לא שונה במהותו מהחיקויים המשודרים, למשל, ב"ארץ נהדרת". זולת, אולי, הבדל מהותי אחד: מערכוני סאטירה זו, "ארץ נהדרת", לועגים בעיקר לבכירי הליכוד והימין.
לעג לשמאל ניתן במשורה, בבחינת עלה תאנה. אבל בהיותם אנשי ציבור בולטים, שומה על קורבנות הלעג להבליג, לנהוג באיפוק, שהרי הסאטירה במהותה נועדה להצליף ממש בהם, מקבלי החלטות או מעצבי התודעה המשפיעים על חיינו כפרטים וכאומה. דמוקרטיה ללא סאטירה אינה דמוקרטיה.
אברמוביץ' הוא עיתונאי בולט. לזכותו יירשמו חשיפות של כמה מסיפורי החדשות החשובים בדורנו, למשל מעללי הנשיא לשעבר משה קצב. הוא דעתן ואיש שמאל מובהק. בהופיעו במהדורות החדשות לעולם אינו "מסתווה" או מתיימר להיות ממלכתי ואובייקטיבי. הוא מרבה לסנן לתוך פרשנותו עקיצות מושחזות המכוונות, בעיקר, לצד ימין של המפה. במובן מסוים, שמו הפך למותג המסמל את ה"שמאלן".
לזכותו ייאמר: מעולם לא ניצל את הפגיעות בגופו, שהפכו אותו לנכה מלחמה, לצורך העצמת עמדותיו. הוא גם לא מנפנף בצל"ש הרמטכ"ל שהוענק לו על תפקודו באומץ לב בהיותו טנקיסט במלחמת יום כיפור. תשדיר הליכוד, שעליו נשפך זעמם של רבים, רק מוכיח שאברמוביץ', העיתונאי והמותג, הוא אישיות עיתונאית בולטת. עובדה: לעת בחירות מפלגת הבחירות מוצאת לנכון להגיב למסריו, ואפילו להיאבק בו כיריב חשוב.
אמנם מלגלגים עליו - אך רק כי הוא חשוב דיו כדי לשמש נושא לסאטירה. וכאשר עוסקים ביצירה מסוג זה, יימצאו אחדים שהלעג על דמות זו או אחרת אינו עשוי לטעמם. נודע לי כי יש נבחרי ציבור המלינים כי כותבי "ארץ נהדרת" פוסחים עליהם, והם נעלבים מהתעלמות זו. משהו נגרע מכבודם, עד כדי כך.
תעמולת הליכוד כשלה כשבאחד מתשדיריה נראו מצבות חללינו בבית העלמין הצבאי. הביקורת החריפה על כך היתה מוצדקת לחלוטין. בליכוד מצאו לנכון להתנצל ולפטר את האחראי לדבר. אבל כשתשדיר הליכוד תוקף את השמאל בכללותו, או את אחד מיקיריו, כי אז בוקעת השמימה זעקת המחאה של המחנה. הלא בפיהם של אושיות תרבות ואמנות מהשמאל כונו אוהדי הימין "אספסוף", "עדר בהמות", "באבונים", "נעדרי רגש אנושי" ומה לא. נתניהו הוא "בוגד", או מי שביצע "מעשה בגידה". האם צריך להזכיר שוב את נאומי הקמעות והצ'חצ'חים? גם הליכוד אינו חף מגידופים. יש אומרים כי כינויי גנאי מכלילים אלה, בפרט משמאל, לא תורמים לחיזוק המחנה, ואולי להפך.
תשדיר אברמוביץ' הוא, לפיכך, שנוי במחלוקת. אין בו לעג על נכותו, אלא חיקוי של דמותו כפי שמופיעה על המרקע. תשדיר זה אינו קולע לטעמי האישי. אז מה? להזכירכם, אנו בעונת בחירות. נא להירגע. איך מסיים אברמוביץ' את הופעותיו באולפן? "חן חן", הוא פולט בחטף. חן חן גם למי שטרחו לקרוא שורות אלה.
