מכורים לפרשנים

קפצתי לבקר חבר, הייטקיסט מצליח ומשכיל ובחור מעודכן טכנולוגית. הטלוויזיה בסלון דלקה, והערתי לו כמו פולני טוב שחבל על החשמל. "אני בכוונה לא מכבה", הוא הסביר, "ידידה שלי עובדת בתוכנית הזאת ואני רוצה שהרייטינג יעלה".

כל קורא שמכיר קצת את תחום הטלוויזיה בישראל מניד כעת בראשו בייאוש, כמעט כמוני באותו הרגע. השנה היא 2024, קבר רחל עדיין מתקשרים, הקשישה בתור שלפניך מתעקשת לשלם בצ'ק, ליאור שליין ממשיך לעקוץ משקיעים במיזמי תקשורת כושלים, וכן - אנשים עדיין חושבים שמחשב־על נסתר מחשב רייטינג לפי מספר הטלוויזיות הדולקות באותו הרגע, ולא באמצעות מערכת פיפל מיטר. החבר, אגב, הנהן בנימוס להסבר, אבל השאיר את הטלוויזיה דלוקה כי "זה בטח לא יזיק".

למחרת בבוקר שמעתי ברדיו את רא"ל (מיל') דן חלוץ מכריז ש"אם היו נותנים לי F-16, הייתי טס לחלץ את החטופים", בצהריים את אלוף (מיל') עמוס גלעד מסביר למה הממשלה מפספסת, ובערב את אלוף (מיל') עמוס ידלין מרגיע שחמאס כבר לא ממש מסוכן חוץ מ"רקטה פה רקטה שם" (נשבע לכם). מחשבתי הראשונה כצרכן תקשורת היתה לשאול: למה אותם ביטחוניסטים עטורי כישלונות מרהיבים ותחזיות אומללות, שירדפו אותם עד 120, עדיין מוזמנים לאולפנים?

מדובר בשלושה מתוך עשרות, אם לא מאות בכירי מערכת הביטחון, שבכל מדינה מערבית אחרת אמורים לכל הפחות להתחבא בבוידעם, לצאת מהבית רק כשממש חשוך, וגם אז להתפלל שלא יזהו אותם ברחוב. בטח שלא להכיר מאפרות בטלוויזיה בשמן הפרטי.

תחשבו על זה. חלוץ מברבר על חילוץ חטופים במטוס קרב, כשהדבר היחיד שחילץ בקריירה היה תיק המניות שלו הרבה לפני שזה נהיה מיינסטרים; עמוס גלעד הקפיד לפספס את חמאס בכל תפקיד מודיעיני בכיר שאייש. ועמוס ידלין? הוא מואיל בטובו להקריב תושבים להכיל "רקטה פה, רקטה שם" כי מה אכפת לו. אז מה אם הצהיר במפורש שלושה ימים לפני הטבח ש"המודיעין הישראלי למד את הלקח מ־73'".

מיותר לציין שרשימת הפרשנים נטולי המודעות והמבוכה נמשכת עם בוגי יעלון, גיא צור ותמיר הימן, ועוד ועוד בעלי פנסיה שמנה עם היסטוריה מודיעינית כושלת שממשיכים לאייש את האולפנים.

מדובר בשלושה מתוך עשרות, אם לא מאות בכירי מערכת הביטחון, שבכל מדינה מערבית אחרת אמורים לכל הפחות להתחבא בבוידעם, לצאת מהבית רק כשממש חשוך, וגם אז להתפלל שלא יזהו אותם ברחוב. בטח שלא להכיר מאפרות בטלוויזיה בשמן הפרטי

בכל הנוגע לחוסר בושה, אין לי תלונות כלפי אותם אלופים ובכירים במילואים. לאנשים שגדלו בחממה מערכתית, מלטפת ומשבחת, פשוט אין את השריר הזה. התלונה היא לאחרים: איך ייתכן שכל מפיק ועורכת עדיין כוללים את אותם שמנמני פנסיה תקציבית ברשימות שלהם? אין הרי היגיון להזמין פרשנים שסטטיסטית יפדחו בדיעבד את הערוץ בעוד תחזית שהתיישנה רע במיוחד.

ובכל זאת, כמעט שלא עובר יום בלי שנחזה בזיו פניהם או שנאזין לקולם הפסקני. כושלי המערכת ימשיכו לאייש את האולפנים ולהביך את עצמם, את הצופים, ובעיקר את המפיקים והעורכים. הם מבינים את חוסר הלוגיקה, אבל ההרגל הוותיק, ההתמכרות לביטחוניסטים טועים, כבר מושרשים בדנ"א. כמו אותו חבר והטלוויזיה הדלוקה. רק שבניגוד למדידות רייטינג כושלות, ההרגל הזה מזיק. בטח שמזיק.