בגרות בשואה ובהדחקה

המלחמה מתמשכת, ואת מנגינת כיתות הלימוד, כמו את יתר תחומי החיים בישראל, אי אפשר להפסיק. מוכרחים להמשיך לנגן, וגם להיבחן, כדי שבוגרי התיכון של התקופה הנוכחית ייצאו ממערכת החינוך מוכנים לעולם, ללימודים גבוהים ולהשתלבות בשוק התעסוקה.

נוכח המציאות המורכבת, במשרד החינוך עורכים התאמות ומתכננים הקלות לתיכוניסטים. התאמות והקלות הן דבר מבורך, אך נראה שבצמרת המשרד הרחיקו לכת: החליטו להשמיט מבחינת הבגרות בהיסטוריה את פרק השואה, ולפטור את נוער ישראל מהחובה ללמוד על הפרק האפל והדרמטי של רצח העם היהודי בידי הנאצים האנטישמים ועוזריהם. השואה הפכה מחומר חובה לחומר רשות.

ההסבר לבחירה להעלים את השואה מחומר הלימוד לבגרות נעוץ, כמובן, בקרבה לטבח 7 באוקטובר, והוא אף יותר תמוה מההחלטה עצמה. במקום אחד צוטטו הורים וגורמים עלומים שמסבירים כי לימוד השואה "יעורר קושי נפשי ורגשי עצום", ובדיווח אחר נטען כי לימוד השואה עלול "להוות טריגר" שיזכיר לתלמידים הרכים את מראות הטבח.

על עוצמת השואה, חוסר הנוחות ואפילו הדחק שהלימוד עליה עשוי לעורר - אין ויכוח. אלה חומרים שמהם עשויים סיוטים גם בימי שגרה. אך לימוד השואה לא אמור להיות נוח וידידותי לנער או לנערה - הוא אמור לטלטל אותם, לעורר בהם רגשות, מחשבות, לקחים ואפילו רגשות קשים. טלטלה ופחדים הם חלק מהקיום האנושי, ובמקרה הזה - חלק בלתי נפרד מהקיום היהודי. הדחקת ודחיקת האירועים לא יעלימו את האסון ואת האימה, וחובה על מערכת החינוך להזכיר אותם ולהנחיל את הידע עליהם גם באמצעות בחינות.

המלחמה ברוע, והחובה לעמוד על המשמר ולהבטיח ש"לעולם לא עוד", עוברת דרך הידע העובדתי על מלחמת העולם השנייה, כשם שהיא עוברת דרך ידיעת הנתונים על המפלצות שהסתערו על קיבוץ בארי. למעשה, אירועי 7 באוקטובר היו אמורים להביא דווקא להרחבת נושא השואה בלימודי ההיסטוריה ובבחינות הבגרות.

עם שהופך את בחינות הבגרות על עברו לרשות - ההווה שלו בעייתי והעתיד שלו לוט בערפל. תלמידי ישראל מסוגלים ונדרשים לעמוד במבחן הבגרות האמיתי של ההתמודדות עם העבר, ועם הקשיים הנפשיים שהלמידה עליו עשויה לייצר.

המלחמה ברוע, והחובה לעמוד על המשמר ולהבטיח ש"לעולם לא עוד", עוברת דרך הידע העובדתי על מלחמת העולם השנייה, כשם שהיא עוברת דרך ידיעת הנתונים על המפלצות שהסתערו על קיבוץ בארי. למעשה, אירועי 7 באוקטובר היו אמורים להביא דווקא להרחבת נושא השואה בלימודי ההיסטוריה ובבחינות הבגרות

ואם אכן, כפי שמשתמע מפטור השואה שקיבלו התיכוניסטים, הם חלשים ונידפים - נדרשת תוכנית מיידית לחיזוק החוסן ויכולות ההתמודדות של הנוער הישראלי. לא מכיוון שאנחנו שמחים להכין את ילדינו לעולם קר ואכזר ולעורר בהם טראומות, אלא כי זו מציאות שלא נותרה בעבר ובסרטוני שחור־לבן מרציפי רכבות השילוח באירופה - היא נוכחת ומתפרצת גם פה, בישראל, כפי שנחרדנו לגלות.

זה מעיק, זה קשה, וזה אפילו לא הוגן, אבל זה המצב. ומשכך - אין לנו רשות להפוך את לימודי השואה לרשות.