מאז התניעו מנועי הטנקים של הבחירות, אנחנו עדים מדי יום לשפיכות דמים פוליטית, ועדיין ממשיכים לעמוד כצופים מהצד. נראה שתקוותי למציאות חדשה שהבחירות מביאות עימן מתערפלת מיום ליום, לאור מסע ההכפשות האכזרי מצד המפלגות. אותם ילדים מתקוטטים, מתמודדים על מקום מכריע בבית המחוקקים, שבו מדי יום יכריעו דיני נפשות. על ידם יהיה דמנו, מילותיהם יחרצו גורלנו.
מקור איסור לשון הרע מופיע בתורה (ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ט"ז) - " לא תלך רכיל בעמך". גם בתנ"ך מסופר על יוסף שהביא את דיבת אחיו רעה על אביהם וקיבל עונשו. וחז"ל אף הזהירו: "לשון הרע שקול כנגד עבודה זרה, גיולי עריות ושפיכות דמים".
נראה, כי נורמה התנהגותית יהודית, או בלשון שומרי המסורת 'מצווה', נרמסת מדי יום על ידי מנהלי הקמפיינים בשם הדמוקרטיה וחופש הביטוי. האתגר שבאיזון הצביון שלנו כמדינה יהודית וכמדינה דמוקרטית- מרים ראשו, ממש פה. אני פותחת עיתון בבית הקפה בשדרות בן גוריון בתל אביב והאופטימיות שוב דועכת בהדרגה וטעמו של הקפה מר כמסקנותיי.
היינו מצפים לפחות מהמפלגות החרדיות המדייקות בשמירת מצוות, להקפיד הקפדה יתרה באיסור חמור זה, ואילו אני קוראת: "אלי ישי מפיץ בקביעות שקרים ועלילות שווא נגד דרעי, ואילו דרעי רומס את כבודו של מרן בשביל שנאה, קנאה ונקמה". אתם עוד מציגים עצמכם כשומרי הסף של דתנו? האומנם? מי כמוכם מודעים לכוחן ולקדושתן של מילים.
אני ממשיכה לדפדף וקוראת, שמנהל הקמפיין של הבית היהודי הודה ששיטת עבודתו היא "הכפשות לגיטימיות על יריבים פוליטיים", ועוד הצדיק זאת כשיטת עבודה נפוצה. אתם עוד מכריזים בגאווה שאתם מפלגה דתית-לאומית שחותרת להחזיר את הרוח היהודית-ציונית השורשית למדינת ישראל? אתם באמת מאמינים לעצמכם?
אך כמובן, גם המפלגות החילוניות האחרות חוטאות בכך. עד לפני שבוע, כחלון נחשב לצדיק האחרון בסדום שנמנע מקמפיינים שליליים. הוא ניהל קמפיין אינטליגנטי וחיובי שהבליט את רצינות כוונותיו להילחם בבנקים ובריכוזיות. אך נראה שקמפיין טהור-לא מוערך על ידי הציבור הישראלי, שהתבטא בשבעה מנדטים. בתגובה, ראש המטה קפץ מהסוס האצילי והפיק טרילוגיה של סרטונים שליליים. אח, איך נפלו גיבורים?!?
האם כל האמצעים כשרים בתקופת בחירות? האם נוכל להמשיך להעלים עין ללשון הרע? בואו לא ניתמם ונישיר מבט לאמת - הרי טבעו של אדם רע מיסודו, וכולנו (אפילו "כולנו") חוטאים בכך. שנאת חינם מרעילה את ליבנו, וגם לצערי את ליבי. מנהיגינו הם השיקוף של המציאות הפנימית שלנו - של המערבולות, החטאים והמאווים שלנו. דבר המסביר את הדגש במקורות היהודיים שלנו על מצוות אלו. ועדיין, האופטימיסטית שבי מקווה שאולי חבר כנסת חדש ירים את הכפפה לחוקק 'חוק המסגרת האתית בקמפיין בחירות'.
ואולי בכלל נרדמתי ושקעתי בחלום, עם העיתון הפתוח והקפה שהתקרר בשדרת בן גוריון. ובן גוריון ניצב מולי מזכיר לי בחיוך עייף את מאבקיו בבחירות, בהן מנחם בגין הוביל התנגדות ציבורית אלימה נגדו בכיכר ציון, וקרא לו "עריץ אטום לב העומד בראש ממשלת זדון". ובן גוריון, הכריז בתגובה: "אתה היטלריסט מובהק".
הכותבת הייתה יועצת פליטית בכנסת.
