קינת המפסידים חושפת טפח נכבד מסיבת הפסדם. בכישרון רטורי וורבלי, כיאה לאנשי תקשורת ורוח, הם מסבירים במצח גבוה שהפסדם נובע מכל הסיבות שבעולם למעט הסיבה הפשוטה.
הם אומרים, הפסדנו כי ביבי הפחיד את העם, כי ביבי גזען, כי ביבי קרא להתגייס נגד תנועת הערבים לקלפי, כי ביבי קוסם, כי העם כפוי טובה, כי הקמפיין לא היה ברור.
אבל אף אחד לא אמר: הפסדנו כי העם חושב ששלטון הליכוד טוב לו.
אם השמאל ימשיך לתרץ את בחירתו של העם בישראל בהפחדה של ביבי, בהאדרתו כקוסם מכשף וכל מיני ממבו ג'מבו, שאומרים בעצם בסאב טקסט שהעם טיפש ונתון למניפולציות, הוא יישאר באופוזיציה.
קינת המפסידים מציירת את בוחרי ביבי כקופי אדם שאולפו לשים מחל בקלפי. כנחותים נטולי ביקורת עצמית שמושפעים מההפחדה של המנהיג. אבל אני מאידך תוהה איך הקופים הללו לא הושפעו מעשרות מיליוני הדולרים שנשפכו השכם וערב, בהפחדות אינספור, למה עלול לקרות אם ביבי יהיה שוב רה"מ?
אני מציע אלטרנטיבה מהפכנית לשמאל: בתור נקודת פתיחה תחשבו שהעם חכם.
עכשיו בואו נתקדם.
העם רואה שהאבטלה בירידה, שהתל"ג בעלייה ושכמות העניים בירידה. הם יודעים לקרוא את נתוני הביטוח הלאומי והלמ"ס. הם לא קוראים רק כתבות בעיתון והם לא מאמינים שישראל היא סומליה וילדים עניים רצים יחפים בכפרי הדרום עם בטן נפוחה ומקרקרת. חלקם גרים שם ולא ראו זאת מעולם.
הצעת הליכוד לפתרון יוקר המחיה נראית בעיניו טובה יותר מהבטחת קצבאות ללא כיסוי או חלוקת קרקעות בחינם. זה נשמע לו כמו עבודה בעיניים.
להבטיח מראש את חלוקת הארץ מדאיג אותו ונשמע חסר אחריות מבחינתו על סמך ניסיון העבר.
לא צריך לדבר אתו ב"גובה העיניים" אלא צריך פשוט.. לדבר איתו.
לא צריך לחנך אותו, להטיף לו, לזרוק עליו את איבגי ומבטו המיוסר (הוא קרא שאיבגי קיבל רבע מיליון שקל ליום צילומים אחד, וכאמור הוא יודע לקרוא ויודע שאיבגי לא מיוסר) ולא צריך לומר לו כמה רע כאן אלא איך אפשר לעשות שיהיה יותר טוב.
תנו הצעה אינטליגנטית, קוהרנטית ומנומקת. העם חכם.
וסיפור קטן לסיום: בילדותי גרתי בירושלים. כל יום שישי אחרי בית ספר הייתי נוסע עם אבא שלי על הווספה שלו לשוק מחנה יהודה. מתחת לחומוס "רחמו" הייתה המכולת של רמי לוי. כל ירושלים הייתה קונה אצלו. היה שם הכי זול ורמי היה האיש הכי הגון. לימים רמי לוי גדל וגדל, והאמת שלו התפשטה לכל הארץ. אבל בקרב הגווארדיה הישנה והמהוגנת, שהייתה מנוהלת בעניבות ממשרדים מצוחצחים בת"א, הוא נתפס כקוריוז שלא יכול לגדול יותר מדי. אמרו שהוא עושה גימיקים, מוכר עוף בשקל אבל את השאר מוכר יקר, שהסחורה שלו לא טרייה, שהאנשים שקונים אצלו הם עניים שלא מבינים מהי איכות. אבל רמי לוי המשיך בשלו והציבור המשיך לנהור אל חנויותיו עד שהוא הפך להיות מהרשת הרביעית, כמו שקראו לו, לרשת האהודה ביותר בישראל. כי העם החכם הבין שבניגוד למה שכותבים לו בעיתון שם הכי טוב לו לקנות.
זהו. זאת הפואנטה.
