אנחנו מייחסים למאמן פנרבחצ'ה, ז'לימיר אוברדוביץ', תכונות כמעט מיסטיות, אבל נראה שמי שעבד יותר בהכנה היה גיא גודס. עונה ראשונה ביורוליג, לעומת מאמן שנמצא שם מתחילת שנות ה־90. כשז'ליקו החל לאמן בטופ, גודס רק הגיע למכבי כשחקן צעיר מהפועל חיפה. נראה שמישהו כאן סמך יותר מדי על הכישרון, הכריזמה והניסיון ומישהו לא השאיר פרט אחד שלא נגע בו.
קבוצה אחת היתה מוכנה מנטלית והשנייה לא. קבוצה אחת היתה מוכנה טקטית והשנייה כלל לא. אין מפתח אחד שגודס דיבר בהכנה שלא עבר לפרקט. לפני הכל השיתוק של גאודלוק, לאחר מכן היכולת לפתח משחק ריצה בכל הזדמנות ובעיקר ניצול העובדה שאין לטורקים מי שישמור על פארגו (מחצית ראשונה פנומנלית).
בשלושת הרבעים הראשונים מכבי חזרה לינואר. יכולת כזו היא לא הפגינה מאז השבועיים החלומיים שלה בין 15 ל־29 בינואר, שבהם ניצחה את ברצלונה וריאל מדריד. אותם שבועיים שהלבישו על מכבי ציפיות בגבהים לא ריאליים. שבועיים שמכבי שילמה עליהם מחיר עד שהסתבכה במשחק על העלייה להצלבה בברלין. אמרתי חזרה לינואר ואתקן - היא שיחקה יותר טוב.
זה עבד כל כך טוב, עד שחשבנו על העונה שעברה ועל איך מכבי הופכת את זה לשיטה, גונבת את המשחק הראשון ועולה לפיינל פור, ואז אוברדוביץ' חזר לעבודה. אוברדוביץ' הפשיל שרוולים והראה בראש ובראשונה את היכולת להוציא את קבוצתו מההלם, למצוא הרכב, לאו דווקא נוצץ (עם זוריץ והילד סיפאהי), למצוא תגובה נכונה לפארגו, להשתמש בעומק העדיף שלו והחזיר את מכבי במנהרת הזמן מינואר.
תחזית למשחק 2: הטורקים יהיו פחות לחוצים, גאודלוק לא יוכל לקלוע כל כך מעט, ולאוברדוביץ' יש יותר עומק ועוד גבוה (סמיח ארדן) שיכול לתת גוף והוא כלל לא השתמש בו. למכבי יהיו פחות רגליים ופחות אוויר בריאות. מה יש למכבי לקראת השני? רק להבין שעם כל הכבוד פנר זו לא ריאל או ברצלונה, ובטח לא צסק"א.
