הצהרתו של הנשיא אובאמה כי לא ישנה את מדיניותו בנוגע לאופי מעורבותה הצבאית של ארה"ב במערכה נגד המדינה האיסלאמית, באה בעקבות ביקורת גוברת מבית ומחוץ על כך שהאמריקנים נתפסים כהססנים מדי ובלתי יעילים. ביקורת זו גברה לנוכח המתקפה בסן ברנרדינו שבקליפורניה, שגבתה חיי 14 אזרחים אמריקנים והוכחה כפיגוע טרור המשויך לדאעש.
דבקותו של אובאמה בהחלטתו להימנע משיגור כוחות גדולים לסוריה ולעיראק אינה מפתיעה ומשקפת היטב את תפיסת עולמו ואת המורשת שהוא מבקש להותיר. מדיניותו נגד הטרור התבססה תמיד על גיבוש קואליציות רחבות ככל האפשר של מדינות שותפות מערביות וערביות, הפועלות בגיבוי חוק בינלאומי. הנשיא, שנבחר, בין השאר, על בסיס הבטחתו "להחזיר את החיילים (מעיראק ומאפגניסטן) הביתה", אכן מימש את הבטחתו זו והותיר בשתי המדינות הללו כוחות הדרכה, סיוע וייעוץ בהיקף של כמה אלפים בלבד. אובאמה, העומד לסיים את הקדנציה הנשיאותית שלו בתוך כשנה, אינו מעוניין להעיב עליה בתמונות של ארונות המוחזרים לקבורה בארה"ב. לכן הסתפק בהצהרה על כוונתו להאיץ את הסיוע הצבאי לכוחות מקומיים באימון ובציוד, לתגבר את נוכחות הכוחות המיוחדים בסוריה ולסייע לממשל בעיראק באימון, בהדרכה ובציוד, מתוך כוונה שהללו יבצעו את הלחימה נגד המדינה האיסלאמית בשטחם.
הצהרות אלו משקפות את אמונתו של אובאמה כי ללא הירתמות של כוחות מקומיים פרגמטיים ופעילות מכלילה של הממשל בעיראק ושיקום סוריה אחרי הסתלקותו ההכרחית של אסד, אין תוחלת בפעילות צבאית נרחבת של כוחות מערביים במדינות אלה. לשיטתו, גם אם כוחות צבאיים מערביים יכבשו שטחים בסוריה ובעיראק ויסלקו משם את אנשי המדינה האיסלאמית, ללא חלופה שלטונית מבוססת, מקובלת ומוסכמת על התושבים המקומיים, לא יימצא פתרון ארוך טווח לאלימות הכרונית המיוצאת מהמזרח התיכון.
אף שיש רבים הקוראים תיגר על הגיונו של אובאמה ומבקרים את מדיניותו, היחידים שמסוגלים לאלצו לשנותה הם מחוללי הטרור הרצחני משורות המדינה האיסלאמית, שותפיה ותומכיה, או אפילו משורות יריביה־שותפיה ממחנה אל־קאעידה ובעלות בריתו. נדמה כי כדי שאובאמה יחריף באמת את צעדיו, צריך שיקרו אירועים חריגים ביותר כדוגמת מתקפת 11 בספטמבר או פשעי מלחמה אחרים בלתי נסבלים.
מי שעוקב אחר ההכנות וההצהרות של דאעש למערכה נגד שלל יריביו - ובכלל זה מדינות המערב - מבין כי היא ושותפיה יעשו ככל שיעלה בידיהם על מנת להמשיך לבצע פיגועי טרור רבי נפגעים במערב. ולכן, ככל שיצליחו להוציא לפועל יותר פיגועים רבי נפגעים, לרצוח שבויים לעיני כל ולרדוף אחר מיעוטים חסרי יכולת התגוננות, כך תיאלצנה ארה"ב ובעלות בריתה להידרש לבלימתו בכוח. כוח זה אינו מורכב בהכרח מיחידות צבא גדולות אלא מכוחות מיוחדים, הפועלים באופן בררני המבוסס על מודיעין איכותי, בסיוע אווירי צמוד ובשיתוף כוחות מקומיים מאומנים. הפעלת כוחות כאלו הכרחית אם בכוונת הנשיא לממש את הבטחתו להביס את דאעש.
הכותב הוא מעורכי הספר "המדינה האיסלאמית – דגל שחור מתנוסס מעליה", העומד להתפרסם השבוע בהוצאת המכון למחקרי ביטחון לאומי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו