כבכל חורף, אנחנו עדים לכותרות בעיתונים ולחולים המתלוננים על התורים ועל הצפיפות בבתי החולים. יש שיגידו כי מדובר בעומסים שגרתיים, ואולי השנה גם ירד אחוז המתחסנים, וייתכן גם שידו של החולה הישראלי קצת קלה מדי על ההגה כאשר הוא ממהר להגיע למיון בשעה שאקמול היה מספיק. אך לאור הנתונים המזעזעים שפירסמה ההסתדרות הרפואית, לקראת יום הבריאות שנערך בכנסת, על זמני המתנה (בממוצע ממתינים כשנה לניתוח), אנחנו צריכים לחשוב מחדש על שירותי הרפואה שלנו.
לאחרונה פירסם משרד הבריאות סקר שביעות רצון על בתי החולים. אך יש לשאול מה המשמעות של סקר כזה, כאשר לחולים כמעט לא ניתנת אפשרות בחירה אמיתית? כיום אין כמעט משמעות לתחרות על איכות בין בתי החולים, שכן קופות החולים הן שמנתבות את החולים והן קובעות את הסדרי הבחירה (הכללים), שלפיהם אנו רשאים לבחור את בית החולים. כיום, מבוטח ב"מאוחדת" יכול בדרך כלל לבחור מתוך רשימה של 3-1 בתי חולים כלליים בלבד, מבוטחי "מכבי" ו"לאומית" חסומים לרוב בתי החולים של ה"כללית" ברחבי הארץ ומבוטחי "כללית" רשאים לבחור בין 8 בתי החולים של הקופה, אך מוגבלים בגישה לרוב בתי החולים האחרים.
אם אנחנו רוצים שהתורים שלנו יתקצרו, אנחנו חייבים להביא לסיום ההסדרים המונופוליסטיים הללו, שמאפשרים לנו להגיע למצב שבו חולה בטבריה צריך לחכות יותר משנה לניתוח שקדים, בעוד בבית חולים אחר הוא יכול לעבור את הפרוצדורה בתוך חודשים אחדים. ביטול הסדרי הבחירה יאפשר לבחור את בית החולים שבו זמן ההמתנה הקצר ביותר, שינוי שיהווה מנוע להתייעלות ולקיצור של התורים, בכל בתי החולים. היכולת לבחור בית חולים תסייע גם לחולים שהיום נאלצים בחלק מהמקרים לנסוע לבית חולים המרוחק ממקום מגוריהם, שכן לקופה אין הסכם עם בית חולים שקרוב אליהם.
ייתכן כי הצורך בהסדרי הבחירה של הקופות היה רלוונטי בעבר, כאשר לא היו מנגנוני הגנה ואיזון בין הקופות ובתי החולים, אך כיום כמעט אין לו רלוונטיות. תעריפי האשפוז כפופים לצו פיקוח על מחירים, שאותם קובעת מדינת ישראל, במעורבות של משרד האוצר, הבריאות, בתי החולים וקופות החולים, כך שהוא מבטיח תעריפים ריאליים המשקפים את העלות האמיתית. מעבר לכך, קיימים מנגנונים של תקרת רכש על ידי קופות החולים, אשר מצד אחד נותנים לבית החולים מינימום מובטח של מחזור כספי ומצד שני מגינים מפני "עודף שימוש" של בית החולים.
יש הטוענים כי ביטול הסדרי הבחירה לכל יביא לכך שכולם ירצו להגיע לבתי חולים במרכז, אך גם כיום תושבי צפת המבוטחים ב"כללית", שיכולים להגיע לבילינסון ולכל בתי החולים בבעלות ה"כללית", ואלו המבוטחים ב"לאומית" וב"מכבי" הרשאים להגיע לשיבא, לרמב"ם ולבתי חולים נוספים בבעלות המדינה, מעדיפים, הפלא ופלא, לקבל את השירות בבית החולים זיו בצפת.
בעולם שבו אנחנו מקדמים תחרות ויכולת לבחור בין אופציות, לא ייתכן שבמערכת כה בסיסית וכה חיונית, כמו בתי החולים, לא תהיה אפשרות להחליט בשביל עצמנו – וכך להביא לתחרות אמיתית בין בתי החולים.
הכותב הוא יו"ר האגודה לזכויות החולה בישראלטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו