הנשיא טראמפ התקיף, אבל בבית הוא מותקף. אפילו ברשת פוקס החלו להישמע ציוצים ביקורתיים. האם החליטו מנהלי הרשת שמתקרבת שעת הדמדומים של הנשיא - בפרט כשמסתמנת האפשרות שהרפובליקנים יפסידו בבחירות הקרובות את הרוב לפחות באחד מבתי הקונגרס, ואולי אף בשניהם? ואולי זה פשוט ניסיון להשתלב באווירה הכללית?
ניתוחי המגמות בבחירות שתתקיימנה בעוד פחות משבעה חודשים מראים שלא פחות מ־40 עד 50 ממועמדי הרפובליקנים בבית הנבחרים עלולים להפסיד (בסנאט מצבם מעט טוב יותר), נוסף על החלטת יו"ר הבית, פאול ריאן, לא להתמודד בבחירות הבאות.
לא ייפלא, אפוא, שהדמוקרטים והתקשורת, ששונאת את טראמפ, כבר רואים בחלומותיהם הוורודים את הדחתו של הנשיא באמצעות תהליך ה־Impeachment. ייתכן שהחששות בימין (והתקוות בשמאל) מוגזמים, וביום הדין האלקטורלי המצביעים שהביאו לטראמפ את הניצחון בבחירות לנשיאות יתעשתו ויחזרו להצביע בהתאם. בפרט אם יימשך השיפור במצב הכלכלי והתעסוקתי ויותר משפחות אמריקניות תתחלנה ליהנות מפירות רפורמת המסים של הנשיא.
אם לשפוט על פי מדד אובייקטיבי של הישגים וכישלונות, תמונת המצב של הממשל מצטיינת בהישגים משמעותיים הן בתחום הפנים והן בנושאי חוץ. ברם, בחירות הן לא תמיד עניין של שיקול אובייקטיבי, אלא יותר של אווירה ורשמים.
הצטברות הידיעות - של פיטורים והתפטרויות בממשל ובסגל הבית הלבן, החקירות למיניהן (שלא לכולן קשר ישיר עם הנשיא), של מה שנראה כתפקוד לקוי ושל שערוריות אישיות ואחרות (רובן מהתקופה שקדמה לנשיאות) - עלולה לשים בצל את המצב המשתפר ולהביא לדינמיקה מלאכותית של כישלון. זאת, אף שאין כנראה ראיות ממשיות לקנוניה בין טראמפ לרוסיה בבחירות 2016 - וזו היתה העילה הרשמית לחקירותיו של רוברט מולר. טראמפ טוען שמתנהל נגדו "ציד מכשפות", ואם לשפוט לפי אופיין של הטענות והשיטות המופעלות נגדו - לרבות חקירת עורך דינו הפרטי מייקל כהן והניסיון להפכו לעד מדינה - נראה שיש דברים בגו.
חבית הנפץ האחרונה שהוצמדה לטראמפ היא ספרו של ג'יימס קומי, ראש ה־FBI לשעבר שפוטר על ידיו. הספר מתחזה לכתב אישום נגד הנשיא ויורה לכל הכיוונים, אך עובדתית חסר כל ערך כמסמך אמין ולגיטימי, בשל האגוצנטריות הבולטת של הכותב ושנאתו האישית כלפי הבוס הקודם שלו. פרסום הספר, פחות משנה אחרי סיום תפקידו של קומי, אולי אינו מהווה עבירה, אבל בוודאי יש בזה פגם מוסרי של מי שהיה "שומר סף" ביטחוני בכיר.
ויש גם זווית ישראלית: בין שהרכב הקונגרס ישתנה באופן קיצוני ובין שרק באופן יחסי - בצד הקשרים ההדוקים עם אחד הנשיאים הידידותיים ביותר שהיו לנו יש להקפיד יותר מתמיד על שמירת העיקרון הדו־מפלגתי, שראש הממשלה נתניהו נוהג בו באשר ליחסים עם ארה"ב. הפגישה שהתקיימה לפני כשבוע בין משלחת של דמוקרטים בכירים בשני בתי הקונגרס, בראשות ראש הסיעה הדמוקרטית (ואם הדמוקרטים יזכו ברוב, כנראה יו"ר הבית) ננסי פלוסי, היתה סימן דרך חשוב.
