מארי ואן דר זיל, נשיאת ועד שליחי הקהילות של יהודי בריטניה, היא ציונית מסורה ונמרצת. היא הלכה בעקבות קודמה בתפקיד, ג'ונתן ארקוש, התעמתה עם מנהיג מפלגת הלייבור ג'רמי קורבין, וגינתה את האנטישמיות שלו.
אך נדמה שאיבדה את דרכה מוקדם יותר השנה בעקבות ההפגנה שקיימו כ־50 מפגינים צעירים, שתיארו את עצמם כ"ציונים", ואמרו קדיש על פלשתינים שנהרגו לאחר שביקשו לחדור לישראל עם כוונות רצחניות. הפגנת הקדיש זכתה לכיסוי תקשורתי נרחב. רוב יהודי בריטניה זעמו והתביישו. רבים הביעו כעס, כולל כמה התפרצויות וולגריות.
ואן דר זיל גינתה מייד את המפגינים והגנה על פעילות ישראל נגד טרוריסטים. בשל עמדתה, ביקרה קבוצת השמאל הקיצוני "יחד" את הוועד, על ששחרר הצהרה "לקויה וחסרת מורכבות". מנהיגי "היהדות הליברלית" תיארו את ההצהרה "חד־צדדית ופזיזה".
ואולם, ככל הנראה במטרה לרצות את הרדיקלים בקרב חברי הארגון שלה, גינתה ואן דר זיל גם את הביקורת על קבוצת "קדיש לעזה". בעוד שהיא הזדעזעה מההפגנה, הוסיפה ש"הטון והתוכן של חלק מהדברים (כלפי מפגיני הקדיש) גבלו בשנאה ובגסות".
מה הפסול בנזיפה ביהודים בורים, המנציחים את אלו המבקשים לרצוח בנו? אני מתעב כל אדם, ובמיוחד יהודים סוטים, המגינים ללא בושה על אלו שהיו רוצחים אותי ואת בני עמי. בהתכנסות צירי ועד שליחי הקהילות אמרה ואן דר זיל בלהט: "כקהילה, איננו יכולים להרשות לעצמנו להיות מפולגים בזמנים אלו", והוסיפה: "יכולים להיות לנו חילוקי דעות, אך עלינו לעשות זאת במרחב שבו אנו יכולים לשמר כבוד ויחסים זה עם זה".
מי מעוניין לכבד את אלו המגינים על רוצחים בפוטנציה? יש הטוענים כי עלינו להשאיר אנשים כאלו במסגרת ה"אוהל הגדול" ולנהל איתם דיאלוג מכובד, על מנת לשמר אחדות והרמוניה. אבל נוכחותם באוהל הזה הופכת אותו לביב שופכין!
חכו, זה לא הסוף. חלק מאומרי הקדיש היו צירים של הוועד, מה שהופך את יומרתו לייצג את יהודי בריטניה לבדיחה. בפגישה ביוני, ביקשה ואן דר זיל שיתנהגו כלפיהם "בצורה מכובדת ולא יפגעו בהם אישית". קריאה לאחדות ללא קשר לנסיבות? האם היתה נוקטת גישה דומה כלפי יהודים הדוגלים בגזענות או בפאשיזם, ומבקשת לקבלם בברכה? ציר של הוועד שהביע עמדות אנטי־מוסלמיות לא זכה ליחס של כבוד ולא התקבל בברכה, ובצדק. למעשה, התקיימו חקירות כדי לברר כיצד הוועד יוכל "להרחיק אותו בהתאם לחוקה".
הוועד אכן צריך לקרוא לאחדות יהודית - לא רק לנוכח האנטישמיות הצומחת בלייבור, אלא גם בתמיכה במאמצי צה"ל להגן על ישראל מטרור, גישה שבה תומכים ישראלים מכל הזרמים הפוליטיים.
בצדק קורא ועד שליחי הקהילות לקורבין לחזור בו מהתפרצויותיו האנטישמיות, או להתפטר. אחד ממעשיו הבזויים היה הנחת זר על קברי רוצחי המונים פלשתינים. האם אין זה ביזארי וחסר עקביות שאותו ועד "מקבל בברכה" לשורותיו כאלה המכבדים אמירת קדיש על טרוריסטים?
נראה שלא נרשמה מחאה מצד יהודים מן השורה כנגד ההתנהגות הזאת; יהדות בריטניה חסרה מצפן מוסרי. אם מנהיגיה יימנעו מדחיית טרוריסטים, אל להם להיות מופתעים כשעמדות כאלה יזכו ללגיטימציה לא רק בשורות הלייבור, אלא גם במסגרת הקהילה היהודית עצמה.
