חודש וחצי אחרי שסיימה את העונה כסגנית הרחוקה בהיסטוריה מהאלופה, מכבי חיפה מוציאה לדרך את עונת 2019/20, כשתפגוש את מורה הסלובנית בסיבוב המוקדמות הראשון של הליגה האירופית.
העונה שחלפה היתה סוג של מיקרוקוסמוס לשמונה השנים האחרונות בחיפה. מתכוננים לעונה עם צוות מקצועי זר ואינסוף תקוות לשינוי, פותחים רע את הליגה, עושים הפיכה, מחליפים צוות המקצועי, מחתימים מאמן ותיק שקורס ולבסוף מחזירים הביתה מאמן שמכיר את המערכת כשחקן וכאיש מקצוע, שמייצב את הספינה ומעניק תקווה שהמומנטום החיובי יימשך עם פתיחת העונה הבאה.
ההבנה שהשוק המקומי מוגבל ושמי שאמור לעשות את ההבדל הם הזרים, מביאה לבנייה איטית ומדודה של הסגל כשבקבוצה מחכים בסבלנות לשחקנים המתאימים, תוך התעלמות כמעט מוחלטת מלחץ האוהדים ומהמשחקים המוקדמים באירופה (בטח כשהיריבה הבאה, אם וכאשר, תהיה מחזיקת גביע הליגה הצרפתית).
כרגע מסתמן שמרקו בלבול, שבעונה שעברה השתמש לרוב במערך של 3:5:2, ימשיך במערך שיהפוך לראשי. חיפה צירפה שני קשרים נהדרים שמכירים היטב את השיטה מתקופתם בבני יהודה, דולב חזיזה ויובל אשכנזי.
התקפית, חיפה תמשיך לבנות על המהירות של ניקיטה רוקאביצה, וכדי לחזק את התקפות המעבר ולספק עוד שחקן שיהיה מטרה למסירות של ירדן שועה, הובא יאניק ווילדסחוט, שחקן פיזי ומהיר, שיכול להיות משמעותי במגרש הפתוח.
ווילדסחוט יכול גם לאפשר לחיפה גמישות טקטית ומעבר נוח למערך של שלישייה קדמית תוך כדי המשחק. לפחות כרגע מסתמן שחיפה, בניגוד לאופייה, לא בונה קבוצה דומיננטית עם הכדור, אלא כזו שתבסס את משחק ההתקפה על האגפים ועל התקפות מעבר.
לבלבול נותרו שני חורים משמעותיים בסגל, שניהם בהגנה, והראשון הוא הבלם. לחיפה כרגע יש ארבעה בלמים, כולם משלימים ומתחננים לבלם מוביל בראשם. העמדה השנייה היא המגן השמאלי, שכרגע מאויש על ידי רז מאיר וסאן מנחם. זו עמדה משמעותית מאוד, בטח לאור הדומיננטיות ההתקפית של ארנסט מאבוקה באגף הנגדי.
המשחק מול מורה ומאמנה אנטה סימונדזה, שאימן בעבר את סלליך וקבהא במאריבור ואף הדיח את מכבי ת"א במוקדמות ליגת האלופות, לא צפוי להיות פשוט. חיפה עדיפה, גם כשהסגל עדיין לא שלם והיא צריכה לעבור שלב, אבל גם אם לא, השמיים לא יפלו והמערכת חייבת להכיל את התוצאות ולהשתמש במשחקים האלה ככלי נהדר להבנת מצב הקבוצה ולהכנתה בצורה האופטימלית לליגה.
