בפוליטיקה האמירה "הגודל לא קובע" נכונה ומדויקת כאשר מדברים על המפלגות הגדולות. כחול לבן והליכוד משקיעים מאמצים גדולים בשכנוע הציבור שהגודל כן קובע, ומנסים להטמיע נראטיב לפיו יש חשיבות למי תהיה הסיעה הגדולה בכנסת, ולא כך היא. במקרה של הרכבת ממשלה אחרי הבחירות לשאלה מי המפלגה הגדולה יש משמעות רק אצל פרשנים ואין לה דבר וחצי דבר לגבי החלטת נשיא המדינה על מי להטיל ממשלה. הנשיא על פי החוק מקיים התייעצויות (לא משאל לגבי המלצות) למי הסיכוי הגדול ביותר להצליח במלאכת הרכבת רוב בכנסת בהצבעת אמון בממשלה. למי יותר ממליצים, ולשאלה מי המפלגה הגדולה בכנסת אין שום קשר לעניין, וזאת למדנו כבר במערכת הבחירות האחרונה. בסופו של יום סיעת כחול לבן מנתה 35 ח"כים, ואילו הליכוד 34 בלבד, אם נוריד את ח"כ אלי בן דהאן שהיה סיכום מראש שייגרע מסיעת הליכוד בכנסת.
אני זוכר היטב כמי שהשתתף כיועצו של הנשיא בפגישות פרס עם נציגי הסיעות, את התלבטויותיו בבחירות 2009 בהן קדימה בראשות לבני זכתה ב-28 מנדטים, מנדט אחד יותר מהליכוד. אני זוכר היטב את עמדת נתניהו שטען בנימוקים רבים שגודל הסיעות אינו צריך להיות פקטור בהחלטת הנשיא, אלא רק היכולת להרכיב ממשלה במהירות. בתום שיחותיו עם נציגי הסיעות היה ברור לפרס שלבני לא תצליח להשיג רוב בכנסת ואילו נתניהו יצליח על אף שסיעתו לא הייתה הגדולה בכנסת, ולכן הטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו, שאכן הצליח במשימה. גם בבחירות 1984 שבהן זכה המערך בראשות פרס ב-44 מנדטים והליכוד בראשות שמיר רק ב-41, הגודל כמעט ולא קבע. פרס ושמיר שהבינו זאת ועשו מאמצים עצומים לגייס רוב קואליציוני של 61, ורק משנכשלו שניהם במשימה והצליחו להגיע כל אחד בנפרד ל-60 הוקמה ממשלת אחדות, כאשר במקרה זה של תיקו בין הקואליציות העתידיות החליט הנשיא הרצוג בהסכמת פרס ושמיר להטיל על פרס ראשון את הרכבת הממשלה.
לליכוד ולכחול לבן יש מניע ברור להתמקד בקמפיין "הגודל כן קובע" כדי להעביר קולות ממפלגות הלוויין שלהן אליהן. לגבי קמפיין הליכוד זה קצת מוזר כי בבחירות האחרונות נתניהו הצליח מאוד בקמפיין זה, הצלחה שהביאה אותו להיכשל במאמציו להקים ממשלה כיוון שחלק ממפלגות הלוויין שלו לא עברו את אחוז החסימה. דבר זה עלול לקרות גם בצד השני של המפה -.הצלחה גדולה מדי של קמפיין "הגודל כן קובע" יכולה שוב לקבוע את זהות ראש הממשלה הבא.
והערה אחרונה לפרשני הסקרים: החלוקה בפרשנות של הקולות לפי הקריטריון "בעד נתניהו" או "נגד נתניהו" היא מלאכותית ואינה במקומה. נשאלת השאלה מדוע לא מופיעים המספרים בעד בני גנץ ונגדו.
עמדות הציבור הישראלי אינם מסתובבים רק סביב המשך כהונת נתניהו. לישראל אתגרים וסכנות מולם אמורה הממשלה הבאה להתייצב. צריך לזכור שישראל התקיימה ושגשגה גם לפני נתניהו, ובע"ה תשגשג גם אחריו.
