כשהתחלתי ללמוד באוניברסיטת קולומביה בניו יורק והייתי מספרת למשפחה ולחברים שלי על הסטודנטים והתנועות האנטי-ישראליות בקמפוס, הם חשבו שאני מטורפת. הייתי מסבירה להם שוב ושוב שהבעיה של אותן קבוצות היא לא עם 1967, מלחמת ששת הימים ושחרור יהודה ושומרון - אלא עם 1948, עצם קיומה של מדינה יהודית ריבונית.
החברים והמשפחה חשבו שאני מגזימה וגם אם לא, הם אמרו, מדובר בסטודנטים צעירים והקיצוניות תעבור להם כשייצאו לחיים האמיתיים. היה לי ברור שזה לא המצב, ולצערי צדקתי. היום שמות כמו אילהאן עומאר, ראשידה טלאיב ואלכסנדרה אוקסיו-קורטז נהיו מוכרים בישראל.
חברות הקונגרס החדשות הללו הם חלק מה"סקווד", החבורה הפרוגרסיבית הקיצונית שרואה בברני סנדרס, הקיצוני שהתמודד מול ביידן על מועמדות המפלגה הדמוקרטית, את הגורו שלה. החבורה הזו לא קיצונית רק בנושאים כלכליים אלא גם בנושאי מדיניות חוץ - ובראשם ישראל. באחד הראיונות הראשונים שלה קראה אוקסיו-קורטז לפעולות ישראל בעזה "טבח", עומאר אמרה שישראל מהפנטת את העולם וטלאיב הצטלמה עם מפת העולם שבה ישראל מחוקה. אבל למה אני מזכירה לכם את כל אלה עכשיו? שאלה טובה.
כאשר ברני סנדרס הפסיד את המועמדות לג'ו ביידן נשבעו תומכיו ש"רק ברני", כלומר הם יפעלו נגד ביידן בכל הכלים האפשריים בזמן הבחירות הכלליות כי הוא לא ראוי להיות המועמד הדמוקרטי. הוא לא פרוגרסיבי ושמאלן דיו.
אנשים במפלגה הדמוקרטית התכוננו למלחמה פנימית עקובה מספינים ומדרמות, אבל זה לא קרה. המחנה השמאלני הקיצוני התייצב מאחורי ביידן במקרה הטוב, ולא הפריע לו במקרה הרע. עלינו לשאול למה המחנה הזה שינה את דעתו בצורה כזו חדה.
ההסבר הסביר ביותר הוא שחבריו מתכננים ומאמינים שביידן ייתן להם תפקידים בכירים בממשלו. דווח בארה"ב שאליזבת וורן מועמדת לשרת הכלכלה וסנדרס לשר העבודה. ביידן לא בדיוק התייחס לכך מאז ואפילו ניסה להתחמק, אבל בשורה התחתונה המינויים עוד לא בוצעו והכל עוד פתוח. בהחלט אפשרי שקיצונים יאיישו את הקבינט של הנשיא הנבחר.
ואם לא, כבר קיבלנו רמז למה מתוכנן להם. אוקסיו-קורטז הביעה את מורת רוחה והצהירה שביידן זכה בנשיאות בזכות פעילים פרוגרסיביים קיצונים שכמותה ושהוא חייב להם - ולא כך הדבר...
למדינת ישראל יש המון מקום לדאגה. אלה לא אנשי שמאל מתון, אלא הקיצונים שבקיצונים שעבורם קיומה של מדינה יהודית היא חטא שיש לכפר עליו. זה הזמן לנצל כל טיפת מנוף והשפעה שיש לנו על ביידן ומקורביו כדי למנוע את המינויים האלה. אחרת התניית או הפסקת הסיוע לישראל ושיתופי פעולה בין המדינות עלולים להיות מוטלים בספק - וזה כבר עניין של חיים ומוות.
