1. מכבי חיפה עדיין כאן, חיה ובועטת. למרות שלפני שלושה שבועות היא כבר היתה אלופה, אבל קלטה שזה אוטוטו קורה והתחילה למלא את החיתול, אתמול היא נסעה לטדי לכאורה למשחק קל, שהפך תוך כמה רגעים למשחק במעמד צד אחד.
אולי אירועי הדרבי המכוערים חידדו את ההכרה בחיפה, שהיא לא יכולה לעזוב בלי לתת קרב אמיתי לאלופה. הנפילה למקום השני הבהירה לכולם שם שאין יותר מקום לטעויות.
למזלה חיפה נתקלה באוסף של פקאצות, לכאורה כישרונות כדורגל לבושים במדי בית"ר, אבל במציאות ערימת חדלי אישים שסידרה לעצמה תבוסה יוקרתית. המודל המקצועי שבנה שם משה חוגג הוא על גבול הילדותי, ויקרה נס אם העסק הזה יגיע לפלייאוף העליון, כי זה לא באמת מקומם. אם ככה זה יימשך - השייח' מדובאי ייקח בסוף את הפועל ירושלים, בלי כל הניקלים.
2. הניצחון הגדול של הפועל ת"א בפ"ת במחזור הקודם הכניס את המועדון לאקסטזה. לא רק שעלו שם מעל הקו האדום אחרי חצי שנה שהיו קבורים מתחת לאדמה, הקבוצה התחברה פתאום ונראה שהחיזוקים עשו את שלהם.
אתמול הם פגשו מכר ותיק ושמו יוסי אבוקסיס, דוקטור שמתמחה בחסימות מעיים. לידיד ששאל אותי מה יהיה, עניתי שכנראה 0:0. אבוקסיס, שגמר את הסיבוב שלו בבאר שבע, חזר לבורות המים בשכונה ומצא אותם ריקים. ידיד הנפש ברק אברמוב עשה כל כך הרבה אקזיטים על הסגל שלו, שעכשיו מדובר בשלד בורסאי רועד מקור ומפחד מירידה ליגה.
קשה לי להאמין שאחרי כל הדברים הטובים שהשיג כמאמן, כל מה שאבוקסיס נזקק לו עכשיו זה חיבוק מאברמוב, אבל נראה שהוא בעיקר בא לעשות טובה לחבר. הרעות הזאת תעמוד בשבועות הקרובים למבחן. מהצד השני הפועל אפורה, עקשנית ושותקת. וניר קלינגר? הוא יצטרך לעזוב מיידית את כיסא הפילוסוף, ולחזור לאספסת.
