אסטרטגיה ושמה השוואה לנאצים

שקמה ברסלר, ממובילות המחאה נגד החקיקה המשפטית, השתתפה בשבת בכנס נהלל לדמוקרטיה ומתחה ביקורת על נשיא המדינה, שמקיים שיחות עם ראשי מפלגות הקואליציה, בניסיון לגבש מתווה פשרה. כך אמרה: "אסור לדבר עם נאצים, בין שהם יהודים ובין שלא יהודים". לאחר שספגה ביקורת עזה, התנצלה.

לכאורה, הבעיה עם האמירה של שקמה ברסלר, שבה כינתה את יריביה מימין "נאצים יהודים", אינה עצם האמירה, אלא העובדה שנתפסה בקלקלתה. מחיאות הכפיים שרעמו באולם למשמע דבריה והעובדה שאף חבר כנסת מהאופוזיציה לא גינה אותה, הוכיחו שהיא לא היחידה שחושבת כך.

ח"כ לשעבר מואטי מהעבודה אמרה: "את המובן מאליו צריך להגיד, בעיקר היום: תודה, שקמה ברסלר, את טובה ונהדרת. תודה על מה שאת עושה עבור כולנו. אישה משכמה ומעלה. תודה!" מורן זר־קצנשטיין, מייסדת תנועת "בונות אלטרנטיבה" ומובילת מחאת השפחות, כתבה: "שקמה, את מנהיגה אמיתית. אני גאה להילחם על הדמוקרטיה לצידך".

יש רבים בעם היושב בציון שחלמו על ממשלת אחדות, פשרה ושיח. שעייפים מהכלכלה המתרסקת ויכולים לאפסן את תקוותיהם - לפחות עד שחבורת שורפי האסמים תאבד את השפעתה וכוחה המאגי. מובילי המחאה נגד הרפורמה הם אלה שנותנים את הטון, והם שמחליטים לאן תשוט הספינה. בכל פעם שבה חברי כנסת בכירים מהאופוזיציה מעיזים להרהר באפשרות של פשרה, יוצאת ברסלר בעולם דימויים חריג ומסוכן המציג את מי שיעז לשאת ולתת עם הצד השני כצ'מברליין שנכנע בזמנו לצורר הנאצי. צ'מברליין, כזכור, חתם על הסכם מינכן עם היטלר. היא חזרה על הדימוי הזה לא פעם ולא פעמיים. הדרך היחידה שלה להמשיך לשלוט בגובה הלהבות הוא לטעון לחוסר לגיטימציה של הצד השני. "זוהי קריאה לכל הצ׳מברליינים הפוטנציאליים של המחנה (בוז'י, גנץ, לפיד) - זמן ההכרעה הגיע", כתבה באחת מאזהרותיה.

בעיניה אין תוצאה סבירה מלבד אויב מובס וכנוע. לא משהו שכולל הידברות והסכמות עם מחצית מהעם. מדוע היא עושה זאת? לכאורה מדובר בפרופסורית נאורה, אישה פלורליסטית וליברלית שרוממות הדמוקרטיה בגרונה. היא עושה זאת מפני שרק כך תוכל ליישב אצל עצמה את מחיקת הצד השני. את ההשתקה הבוטה.

אם הצד השני הוא נאצי - לגיטימי למחוק אותו גם אם את שוחרת זכויות אדם. הכינוי "נאצי" מעניק תירוץ: אני בעד לתת חופש ביטוי לכל אחד, חוץ מלנאצים. השוואה לנאצים אינה טעות. זו אסטרטגיה.

בעיניה אין תוצאה סבירה מלבד אויב מובס וכנוע. לא משהו שכולל הידברות והסכמות עם מחצית מהעם. מדוע היא עושה זאת? מפני שרק כך תוכל ליישב אצל עצמה את מחיקת הצד השני. את ההשתקה הבוטה

בניגוד לברסלר ולחבריה, שלא מצאו זמן לגנות את אמירותיה המחרידות, מי שיצאו בהודעת תמיכה בהצעת פשרה הם דווקא אנשי תקשורת ופעילים בכירים במחנה הימין. ינון מגל, שמעון ריקלין, שרון גל, אראל סג"ל וברל'ה קרומבי, המואשמים כדרך קבע בהחרבת המדינה, פרסמו השבוע בנוסחים שונים כי יש לחתור ל"דגל לבן" ולפשרה. הם לא שכחו גם לגנות בזמנו את פעיל הליכוד זרקא, שהשתמש במוטיבים נאציים.

האם ימצא הרוב הדומם והשפוי את הכוח להתאחד לפשרה מול החבורה הזו, שמוכנה לרסק את המדינה בכל מחיר בדרך להכרעה מוחלטת? ימים יגידו.