עמירם לוין היה אחד מאלופי פיקוד צפון היותר טובים שהיו לנו.
הוא פיקד שם כמה שנים לפני הנסיגה והוביל קו נחוש ואמיץ בערבות הלבנון. לוין גם יזם את הקמת יחידת אגוז והוביל למהפך במלחמה בחיזבאללה על ידי שינוי תפיסתי ושיטות לחימה חדשות. יש לו הרבה נקודות זכות גם בתקופתו בסיירת מטכ"ל וגם כמשנה לראש המוסד. נעוריו מלאים בתפארת הציונות והגבורה.
אבל אחריתו מביישת, מאוד מביישת. אחת לכמה שנים מגיח עמירם לוין אל הציבוריות הישראלית השברירית שלנו להופעה פומבית ובוטה.
השבוע זה קרה שוב. ככלב השב אל קיאו, כך עמירם שב להגזמות ולמחזות האימים. "צה"ל מתחיל להיות שותף לפשעי מלחמה", הוא אמר בראיון, "בתהליכים עמוקים המזכירים תהליכים שקרו בגרמניה הנאצית".
"יש בחברון רחובות שערבים לא יכולים להסתובב שם", ניסה להסביר את עצמו בגמלוניות. זה, אגב, שקר, אבל מה אכפת לו, לעמירם.
בראיון אחר הוא הכריז ש"פוגרום חווארה" הוא ליל הבדולח ותהה "כמה רחוק האנשלוס, כשזרקו את הפרופסורים ואת הסטודנטים מהאוניברסיטאות, ממה שסמוטריץ' כבר התחיל היום לעשות לערבים ממזרח ירושלים כדי שלא יוכלו להיכנס לאוניברסיטאות בישראל?"
והנה, אלוף הפיקוד המהולל מוכיח כי לא רק שהוא אינו יודע היסטוריה, אלא גם נעדר כל פרופורציה, היגיון וידע עכשווי. פלטה מוחלטת.
הוא יודע שאת הכותרות הוא יקטוף ויככב באולפנים, כי יש רייטינג לתעשיית הגוזמאות. אבל אין לזה אפילו חצי אלקטורט בציבוריות הישראלית. איך אני יודעת? כי אפילו את המרוץ לראשות מפלגת העבודה הוא הפסיד אי־אז ב־2017. גם אז הוא סנט בכיבוש ובמתנחלים ובכל מי שהוא סימן כאויבי האומה, ואפילו במגרש הביתי שלו הפסיד. אתם יודעים איפה יש אלקטורט לאמירות של לוין? באל־ג'זירה. ולא רק שם. לוין כיכב כמעט בכל במה עוינת ושונאת ישראל ביממה האחרונה. שם חיילי צה"ל הם מזמן רוצחים, וישראל היא מזמן אפרטהייד, והמתנחלים לא גרים בחברון אלא בלהבות הבשן ובתל אביב. והנה, מגיע האלוף במילואים ומעניק תעודת כשרות לשנאה האנטישמית שלהם.
בפעם הקודמת הפציע לציבוריות שלנו כשהודיע על תמיכה נלהבת ב"שוברים שתיקה", ורגע לאחר מכן אמר בראיון שצריך לתת להנהגה הפלשתינית "גזר בצורת מדינה, ואם לא תרצה - נקרע לה את הצורה. נעיף אותם מעבר לירדן". ככה התבטא מי שעכשיו מעז לדבר על פשעי מלחמה, ועוד טען ש"היינו יותר מדי טובים ב־67'".
לוין מרגיש שחטפו לו את המדינה, ומבחינתו - שתישרף. אם היא לא בדמות להבות הבשן, שם גדל, אז שלא תהיה. עמירם שונא. במקום לבוא לחברון הוא מעוות את חברון. ספק אם פגש אי־פעם "נער גבעות" שאותו הוא מתעב, ספק אם הוא מכיר את המציאות הנוכחית ביו"ש, ספק אם הוא מכיר את כל האנשים שאותם הוא כה שונא. השנאה מדברת מגרונו, ולשנאה הזו, כבר הוכח, אין אלקטורט, רק ריר ניגר אצל אויבינו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו