את התביעה הייצוגית הזאת צריך היה למחוק

בכל פעם שאני נתקל מרחוק בצמד המילים "תביעה ייצוגית", אני נדרך.

עקרונית, זהו מוסד שאמור לזרוע חדווה ואופטימיות בלבבות. צדק מקיף, צדק ממוסד, צדק שעושה שימוש בכוח המצטבר של הרבה יחידים נפגעים, ומצליח להביא לתוצאה חיובית שלא היתה מושגת ללא ההתאגדות הזו. הכי "כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן" שבעולם, ועל כן - סורה חושך מפני האור.

אז למה אני נדרך, אפוא? בגלל זה: רשת "חצי חינם" חויבה השבוע בהסכם פשרה לפצות בהנחה של 10 שקלים כל אחד מלקוחותיה במחלקת הבשר עד לסכום שהוסכם.

כמו כן היא חויבה בפיצויים בגובה 273 אלף שקלים למבקש ושכ"ט לעורך דינו בסך יותר ממיליון שקלים.

כל זאת בשל בקשה לתביעה ייצוגית כלפיה על כך שהכלילה את דפי הניילון שבין נתחי העוף במשקל הכולל שלפיו נקבע המחיר, עניין שעולה לפעמים לכדי 4% מהמחיר.

כן, כן - אין כאן טעות. ברוכים הבאים לעולמו העשיר של אמנון טיטינסקי, גיבור "קופה ראשית". אני בטוח שתסריטאי הסדרה המצוינת הזו חשבו על אותה סצנה בדיוק, רק שהם פסלו אותה בגלל חוסר אמינות.

איש אחד נודניק מתקומם כנגד הדבר הזה שנראה לו כעוול (זה לא עוול, זה שטויות). הוא אומר: "חייבים לעשות משהו", בא בדברים עם משרד עו"ד שמתמחה בתביעות ייצוגיות, ולאחר זמן־מה, בגין הדבר הזה מחויבת רשת מסחרית בישראל, שלא עשתה שום עוול לאף אחד, בתשלום סכומים גבוהים - ונגרם לה עוול.

תביעה ייצוגית מהסוג הזה היא מעשה אכזרי שנעשה רק מפני שפורמלית אפשר לעשות אותו.

הנסיבות הן כאלה שמאפשרות אותו, ועל כן אנשים רעים קופצים על ההזדמנות ועושים אותו.

ללקוחות לא נגרם שום נזק, פגיעה בשלום הציבור אין כאן, כי אלה זוטי הבלים ובדיחות.

מה כן יש כאן? רוע ממוסד שמשחית את החברה ואת האקלים הציבורי, חברה מסחרית שניזוקה קשות, עורך דין אחד שעושה קופה, ושופט שאין שום דרך להבין את פסיקת הפשרה שלו.

אחד הרגעים המצמיתים במגילת אסתר, שנקרא בעוד שבוע, מתרחש בדיאלוג בין אסתר לאחשוורוש לאחר הנס והמהפך. אחשוורוש כבר מבין שהולך שולל בידי המן, מתחרט על צווי ההרג שהוציא ליהודים אשר בכל מדינות המלך, אבל אז הוא נותן את השורה הכי מזעזעת במגילה: "ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך וחתמו בטבעת המלך, כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב" (אסתר ח, ח).

כלומר, ברור לי כי ההרג הזה שהתרתי הוא עוול מזעזע, אבל מה לעשות - ישנו העניין הפורמלי. ומה שכבר נחתם אי אפשר להשיב. סדר צריך שיהיה.

אז מה נעשה? קחו את הטבעת, כתבו מה שתרצו כדי לאפשר ליהודים להתגונן ולהקדים רפואה למכתם, וכך ננצח את הפורמליות באמצעות הפורמליות.

הפסוקים האלה הטילו עלי תמיד אימה. השיכור הזה, ששוכנע בידי שר אכזר להשמיד עם במחי חתימה, לא מעלה בדעתו לחרוג במילימטר מכללי הפרוטוקול! "זובחי אדם נהלים יישקון".