היום מציינת מדינת ישראל את "יום המשפחה", כבכל שנה. יום המשפחה הוא למעשה "יום האם", שחגגנו בישראל לאחר קום המדינה, והוא יום פטירתה של הנרייטה סאלד.
סאלד היתה יהודייה אמריקנית, שהפכה את ארגון "הדסה" למפעל ענק המקדם את הרפואה בישראל וביססה את מפעל "עליית הנוער", שהציל ילדים ניצולי שואה וילדים מארצות האסלאם. יש מדינות שבהן לצד "יום האם" נחגג "יום האב". בישראל החליטו לבטל את שניהם ולהפוך את ל' בשבט ל"יום המשפחה", שלאחרונה הפך ליום קידום מכירות למבנים משפחתיים שאין בהם אב או אם.
ואכן, במקום "כבד את אביך ואת אמך" ו"איש אמו ואביו תיראו" - רואים בישראל במילים "אבא" ו"אמא" צירוף "פוגעני" שיש להחליפו, כפי שכבר נעשה ברוב הטפסים הרשמיים, ל"הורה 1" ו"הורה 2".
יש משפחות עם שלושה הורים לילדים: אב ושתי אימהות, אם ושני אבות.
הטוענים בצדק שניאוף וירושות פוגעים במשפחות ישראליות יותר מאשר שינויים אלו, מתעלמים מכך שעבירה על הדיבר "לא תנאף" כרוכה בבעיטה גסה ב"כבד את אביך ואת אמך". דור שלם גדל ללא מודעות וללא כלים רגשיים ומוסריים לבנות בבוא העת משפחה שיש בה הורות משותפת של אב ואם. ידע רב מוסתר ויורד לטמיון.
דברים אלה חמורים שבעתיים כשהיעדרה של האם כרוך בסחר בגופה של אישה הנקראת בשפה המכובסת "אם פונדקאית". הכוונה לאישה שנושאת ברחמה, תמורת שכר, עובר מזרעו של גבר שאינו אבי ילדיה, ושל תורמת ביצית בלתי ידועה.
תהליך זה של התעברות, נשיאת התינוק ומכירתו אורך בממוצע כשלוש שנים ומתרחש במחלקות לפוריות בבתי החולים, המעוניינים להגדיל את היקף הרווחים משירות זה. עם הלידה נמסר התינוק לקונים, ולרוב האם הפונדקאית (בדיון בכנסת לפני כמה שנים הקפידו להסיר את המילה "אם" ולכנותה רק "פונדקאית") תשאב בשלב זה עבורם חלב ותמכור גם אותו. יש לציין שאיכות "ההנקה" הזו פחותה מהנקה אמיתית, אך גם חוקי הטבע הפכו זניחים במקומותינו.
במדינת ישראל התאפשרה, מלכתחילה, הסתייעות ב"אם פונדקאית" רק לנשים הנשואות לגברים ומתמודדות עם בעיה רפואית קשה המונעת מהן להרות וללדת. לימים הורחבה על ידי הכנסת האפשרות להסתייע ב"אם פונדקאית" גם לנשים יחידניות או חד־מיניות המתמודדות עם בעיות בריאות.
מחקרים העידו שתפיסה מוסרית זו, הייחודית לישראל, הצליחה. האם והאישה שסייעה לה נותרו ידידות, ואף הילדים זכו להכיר את האם הפונדקאית.
בהמשך עתרו גברים חד־מיניים לבית המשפט העליון כדי לדרוש "זכות" להשתמש בפונדקאית.
ועדת אתיקה רפואית בראשות פרופ' מור־יוסף הציעה שנשים תתנדבנה להרות, ללדת ולשאוב חלב עבור אותם גברים, והם סירבו לקבל את הפשרה. וכך יצא שהפסיקה האחרונה שבה בית המשפט העליון עקף הן את החלטת הוועדה האתית־רפואית, הן את החלטת הכנסת והן את עמדת משרד המשפטים גם יחד(!) היתה זו שדרשה להנגיש נשים לעבודה בפונדקאות עבור גברים חד־מיניים או יחידנים בישראל. שר הבריאות ממרצ יישם אותה, ושר הבריאות החרדי מש"ס תקצב אותה ב"סל התרופות"(!), על חשבון זקנים וחולים במחלות אנושות. התקשורת עסקה באותו יום בענייניו האישיים של השר, והסחר בנשים ובתינוקות בידי גברים בריאים הפך בחטף לתופעה תקנית, לפי דרישת בג"ץ ובהסכמה נלהבת של פוליטיקאים, אנשי אקדמיה ופמיניסטיות.
לעם ישראל נותרה עתה ההכרעה האישית, של גברים ונשים המבקשים למנוע את הנזק שייגרם בהרחבת תעשייה זו, ולהביא לעולם ילדים במסגרת הנישואים או בהורות משותפת הכרוכה בנאמנות של אב ואם.
ד"ר עינת רמון היא מרצה בכירה ללימודי האישה, מגדר ופמיניזם
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו