הבעייתיות המוסרית של תנועת "מאמינה לך" התבררה השבוע באירוע מפתיע למדי.
אביה של נחמה תאנה, המתלוננת הראשונה נגד הרב טאו ומי שמובילה את הקריאה לחקירה נגדו, טען בשם בתו שהרב טאו אינו מי שהוא טוען להיות - ניצול שואה יהודי שעלה לארץ והקים אימפריה תורנית - אלא לא פחות מצאצא ישיר של ד"ר יוזף מנגלה, ושותף בקבוצה נאצית השואפת לפגוע במדינת ישראל.
תומכיה של נחמה תאנה, וביניהם אנשים בולטים או בולטים־למחצה שליוו אותה נאמנה בחצי השנה האחרונה, נשארו מעט המומים. הרקע הנפשי של המתלוננת היה ידוע. הטענה היתה שהרב טאו "בחר" בה לכאורה דווקא בגלל הרקע הנפשי, וכמובן - אי אפשר לשלול אוטומטית טענה לפגיעה מינית רק כי המתלוננת היא מתמודדת נפש.
אך הניסיון לשייך את טאו לזוועות של מנגלה הוא צעד אחד רחוק מדי. גם לשיטת "מאמינה לך" יש קו אדום, וזו בדיוק השאלה שחסידיה צריכים לשאול את עצמם: למה מנגלה לא, ואונס כן? כי זה נשמע לנו מופרך יותר? כי ברור לנו שהמדבר אינו מדבר מתוך היכרות צלולה עם העובדות?
"מאמינה לך" הוא ניסיון לעשות מהפכה וליצור מרחב בטוח למתלוננים. הצורך בכך ברור ומוצדק, ומתלוננים רבים העזו לצעוד קדימה ולדרוש לעצמם צדק ומזור בזכות הידיעה שיש מי שיגיד להם שדבריהם נשמעים.
אלא שתומכיה של נחמה תאנה מבקשים מאיתנו לאמץ את המתודיקה הבעייתית שיוצאת מבית מדרשו של הרב טאו עצמו: אנחנו נדרשים לקבל על עצמנו אמונה חסרת פניות באדם ה"נכון". ביקורתיות היא כפירה, שאילת שאלות היא עוול.
אמרה משהו על מנגלה? אז אמרה, תתעלמו, תמשיכו להאמין במה שחשוב. ההנחה היא שכשהחלשה יוצאת נגד החזק - עצם היציאה, על כל מחיריה, מוכיחה שהצדק עימה.
אחת הסיסמאות הנפוצות בחוגי הרב טאו היא המשפט התלמודי שנאמר לגבי חטאו של דוד המלך, "כל האומר דוד חטא - אינו אלא טועה". בחוגי נחמה תאנה טוענים: כל האומר נחמה טועה - אינו אלא חוטא.
הרב טאו צריך לספק את גרסתו לשתי התלונות שהופנו נגדו, ויפה שעה אחת קודם. חזקת החפות עומדת לו, אך כדמות ציבורית בולטת יש לו אחריות. אם יתברר לאחר חקירה שבמקרה הנוכחי יש דברים בגו, אני מתחייבת להגן על המתלוננות מעל לבמה זו ממש.
אבל בניגוד למה שטוענים משני צידי המתרס, לשכל הישר דווקא יש תפקיד. והשכל הישר מבקש איזושהי עובדה להיאחז בה, ולא מוצא.
לנחמה תאנה ולכל אדם יש הזכות והחובה להתלונן, ובמקביל, החברה צריכה לדעת לכבד את המתלוננת ועדיין לשהות באזור האפור שבין אמון לדחייה. למרבה הצער והכאב, הטענות בדבר הנאציזם של הרב טאו מציבות סימן שאלה גם על הטענות האחרות, הדברים צריכים להיות מוכרעים על ידי אנשי מקצוע בתחום הנפש ובתחום הפלילי.
הרצון ליצור סביבה תומכת לנפגעי עבירות מין - רצון שאני שותפה לו במאה אחוז - לא יכול לעוור את עינינו. חברה עיוורת היא לא חברה טובה יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו