אפתח בווידוי: בקשי הוא שם משפחתה של זוגתי, וייבין הוא שם משפחתי. מי שיחפש את השם בגוגל ימצא את יהושע ייבין (ברית הבריונים), שיש שעדיין בטוחים כי הוא רצח את ארלוזורוב, או את זאב ייבין, שהסתובב עם תנ"ך ביד אחת ואת חפירה ביד השנייה, עובד בכמה מהאתרים הארכיאולוגיים החשובים במדינה, כמו סוסיא או שילה.
בנימין נתניהו ואני גדלנו בדיוק באותה "צלחת פטרי" אידיאולוגית, ודווקא בגלל זה - אני משוכנע שהממשלה שבנה סביבו הפעם תהיה זו שעשויה לחסל את הקריירה הפוליטית שלו: לא המשפטים על הסיגרים והמתנות, ולא הקריאות למרי אזרחי מצד יריביו - ממשלת ה"ימין על מלא" היא הגרדום הפוליטי.
ראוי להעמיק בשני דברים מרכזיים שעשה נתניהו: הראשון - ערעור מוסדות המדינה, מבתי המשפט ועד למערכת הביטחון. אבל זה - שלו מול אלוהים; השני - כריתת הברית עם החרדים והדתיים הלאומיים לפני שנים. "נסיכי הליכוד" נדחקו הצידה, ואלו שהעזו בכל זאת להתמודד מצאו עצמם בהרפתקה פוליטית כושלת, שגרמה לניר ברקת, לישראל כ"ץ וליולי אדלשטיין לשבת ורק לחכות שייגמר.
נתניהו חשב שהפטנט שמלווה אותו שנים יעבוד שוב, ועכשיו מוצא עצמו עם חבורה אידיאולוגית לוחמנית. למעשה, מבלי שחברי נבחרות "רק ביבי/לא ביבי" שמו לב, המילה "ימני" התחברה עם המילה "דתי", ונשאר רק אחד שהוא "חילוני, ליברלי, ימני", כמו שז'בוטינסקי דמיין, ולכן כולם מצביעים לו.
אבל לפטנט יש מחיר פוליטי: נתניהו בנה את כוחם של החרדים לכדי חומה בצורה, ועכשיו, אחרי שנים ארוכות, הוא גם הפך את החרד"לים ואת השוליים הרחוקים ביותר של הדתיים הלאומיים ל"קיבוצניקים של שנות האלפיים", כמו שהם רצו להיות. והם לא באו לשחק, אלא להשפיע - לשנות תוכניות לימודים, לשלוט במשטרה, להחליש את בתי המשפט, לשנות את הרכב האסירים הביטחוניים בבתי הכלא ולהחזיק במינהל האזרחי.
אבל לא רק פוליטית יש לזה מחיר. המחיר האמיתי הוא בדמותה של המדינה, עם שלטון שיותר מ־50% ממנו מורכב מדתיים - יותר מהייצוג שלהם באוכלוסייה, ש"תקומת המדינה" מבחינתם לא מגולמת בסטארט־אפ ניישן, אלא בהפרדה מגדרית באירועים במרחב הציבורי ובפרידה ממצעד הגאווה בירושלים.
מי שרוצה הצצה לעתיד של מדינה כזו, שייתן קפיצה קטנה לירושלים - וזה יספיק לו: זה התחיל בניר ברקת, שבדרכו לכבוש את צמרת הליכוד כרת ברית עם החרדים וזרק לאופוזיציה את התנועה החילונית הגדולה במועצה ("התעוררות" בירושלים, אשר הייתי ממוביליה). בבחירות לאחר מכן, ב־2018, לאחר הפסד ב־1% של 3,765 קולות, כבר לא היה צריך את "הימני החילוני הליברלי" כדי לשנות את דמותה של העיר. הספיק איש עשיר עם כיפה סרוגה מגבעתיים.
התוצאות: שיא הגירה שלילית של חילונים מהעיר, תלות מוחלטת בכספי המדינה, תמריץ שלילי למשפחות מרובות ילדים עם הכנסה נמוכה וירידה למעמד סוציו־אקונומי 2. כל אלו הם לא שנאת חרדים, זה מבוא לכלכלה.
כשזה יקרה למדינה כולה, זה כבר לא יהיה "חשבון עם ביבי" של איזה ימני שנהיה "סמולן", אלא של כל מי שרוצה מדינה משגשגת. בעולם כזה, או שהקואליציה תראה לנתניהו את הדלת - או שראשי הרשויות שמחזיקות את המדינה הזו על הרגליים עם תשלומי מס של 70% מסך המס במדינה יעשו את זה.
כשסבא שלי עמל להוכיח את קיומו של העם היהודי על האדמה הזו, עם את חפירה ביד אחת ותנ"ך באחרת, הוא לא חשב שצריך לשמור על הפרדה מגדרית במרחב הציבורי, ובטח הוא לא חשב שהתפקיד של הנשים הוא רק להביא ילדים. ובינינו - גם נתניהו לא חושב כך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו