בהתפתחות חמורה, הגיש משרד המשפטים הרוסי לבית המשפט תביעה לאסור את פעילות הסוכנות יהודית. האמתלה: רצון למנוע איסוף מידע על אזרחי רוסיה. חודש לפני כן נמסר הסבר אחר במכתב התראה שנשלח לסוכנות היהודית: רצון למנוע "בריחת מוחות" בתחומי הטכנולוגיה והפיננסים.
זה כבר מניע שאין לזלזל בתקפותו. גם בעבר יציאת יהודים ממדינות אכן פגעה בהן באותה המידה שבנתה את מדינת ישראל. ברור שהאיסור המזיק הוא חלק מהתרחקות כללית של רוסיה מישראל, החל מהמלחמה באוקראינה וגם לפניה. רוסיה חזרה וגינתה לאחרונה באמצעות דוברים רשמיים התקפות ישראליות לבלימת האיום האיראני המתגבר מסוריה ומלבנון, אחרי זמן רב שהן היו מתואמות איתה מבצעית. מעבר לגינויים מילוליים, בעתיד ייתכנו ניסיונות מעשיים של רוסיה להגביל את ישראל בסוריה.
הסתייגות רוסיה מישראל התבטאה גם, כמובן, בהתייצבותה לצד איראן במשא ומתן על חידוש הסכם הגרעין עם מעצמות המערב. עד להתפרצות באוקראינה רוסיה תיווכה במשא ומתן. היא היתה יכולה לתווך בגלל קרבתה לאיראן, ובייחוד בגלל עמדתה הפשרנית מאוד כלפי מיזם הגרעין האיראני. נראה שהמשא ומתן והתיווך השתבשו בגלל הסכסוך בין מעצמות המערב לבין המתווכת, אחרי פלישתה לאוקראינה. הפלישה לאוקראינה קירבה עוד יותר בין איראן לרוסיה. האמריקנים אפילו טענו שהאיראנים מתכננים לספק כטב"מים לרוסיה.
זה עתה התקיימה בטהרן פסגה מדינית, לבבית לכאורה, בין נשיאי טורקיה, איראן ורוסיה, ימים אחדים אחרי מסעו הכושל של ביידן לסעודיה. כישלונו הצטרף לפייסנות של ממשלו מול איראן בעיראק ולסבילותו בסוריה. המהלכים שממשל ביידן מנסה לקדם במזרח התיכון כושלים בזה אחר זה. כישלונותיו באזור מתחרים היטב בכישלונות ממשל אובמה. מבחינתנו אלו חבלות חמורות באינטרסים חיוניים מאוד. יכולתנו לבלום את האיום האיראני מסוריה ומלבנון עלולה להיפגע.
רוסיה עלולה להתייצב בכל כוחה לצד איראן במקרה של עימות צבאי סביב תוכנית הגרעין האיראנית, ונמצא בגבולנו הצפוני מעצמה חזקה ועוינת. וכמובן: עליית יהודים לישראל היא לא האחרונה ברשימת האינטרסים שלנו שייפגעו. גידול מאסיבי באוכלוסייתנו היהודית (לא רק "לפי ההלכה") הוא הכרח אסטרטגי עליון של ישראל ומילוי של ייעודה המוסרי. האם ראש ממשלת המעבר ושר החוץ לפיד לא ידע את כל אלה כשנחפז להצהיר הצהרות גינוי מלוטשות, שנשמעות היטב בעולם הדיפלומטי המערבי? הוא רצה "להיות בצד הנכון של ההיסטוריה", ביטוי מטופש המסגיר הבנה מדינית רדודה. הוא רצה להיות "מקובל" במסדרונות המדיניים, ולא הבין שמשרת שר החוץ בישראל מחייבת כישורים אחרים מאלו של יחצן, פרזנטור ומחבר פיליטונים. נטייתו להעדיף נראוּת של דברים על פני מהותם כבר פגעה שלא לצורך ביחסים שלנו עם ממשלת פולין - שהיא אכן בעייתית בפני עצמה, כשם שמשטר פוטין בעייתי - אבל לפיד מטפל בעניינים כאלה בצורה שהיא לאו דווקא ערכית.
ילדותית, זה התיאור הנכון שלה. אמת, המלחמה באוקראינה סיבכה באופן אובייקטיבי את יחסינו עם רוסיה. השיוך שלנו למחנה המערב הוא הכרח אינטרסנטי וערכי מובהק באסטרטגיה הישראלית הבסיסית. אפילו בזמן "ירח הדבש" בין נתניהו לפוטין מילאה רוסיה תפקיד מזיק במערכה לבלימת הגרעין האיראני, למשל, אם כי בסוריה שיחקה רוסיה עם איראן (ועם טורקיה) גם משחק סכום אפס על שליטה. נתניהו תמרן בהצלחה בין המגמות המנוגדות, ונכון שהמלחמה באוקראינה מקשה להמשיך בתמרון. אבל בנט ניסה במידה מסוימת של הצלחה להמשיך בו, ואילו שר החוץ הלא־מיומן שהיה לראש ממשלת המעבר חזר ושיבש את ניסיונותיו. אין מנוס מהמסקנה שעומד בראשנו עכשיו אדם שאינו מסוגל לשרת את האינטרסים החיוניים שלנו: עלייה וביטחון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו