הליכוד: מבט לאחור

המנועים מתחממים, והבחירות המקדימות בליכוד ממש מעבר לפינה. אין מה לומר, הליכוד היא אחת המפלגות הדמוקרטיות היחידות בנוף הישראלי.

כל הזדמנות של הבוחרים להשפיע חשובה, אך הפעם היא חשובה יותר מתמיד. אחרי שנה באופוזיציה, יכול להיות שיהיה טוב להצעיד את הרשימה לעתיד תוך הסתכלות אל העבר. הליכוד היא המפלגה הלאומית־ליברלית, מפלגה ימנית מדינית וביטחונית, אך לא פחות חשוב מכך - חברתית וכלכלית. היא עוצבה ככזו על ידי ראש התנועה הנצחי זאב ז'בוטינסקי, שהאמין בכל ליבו כי אין סתירה, אלא הלימה, בין שני החלקים המחוברים במקף. ז'בוטינסקי גם האמין בהדר הבית"רי, אך לצידו, בלתי נפרד ממנו, גם בתגר. לא אטיף לחברי הליכוד, שאינם חייבים לי דבר, למי להצביע, אבל כן אומר שאני סבורה כי אבי התנועה היה שמח לראות ברשימה אנשים שמייצגים את ארבעת ההיבטים שהיו נר לרגליו - הלאומיות, הליברליות, ההדר והתגר.

הלאומיות תתבטא באנשים שנלחמו על חוק הלאום, שהוא הגדרתה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, ובכאלה שמתעקשים יום־יום לשמור על ריבונותה של מדינת ישראל בארץ ישראל אחרי אלפיים שנות גלות, בין אם בהר הבית, בנגב או בלוד. כאלה שעושים, הלכה למעשה, ולא רק מדברים על ריבונות.

הליברליות - שאליה התייחס בגין כשהתבטא נגד שעבוד היצרנות למדינה ושאליה התכוון ז'בוטינסקי כשכתב בשירו "שמאל הירדן" את השורה "שם ירווה לו משפע ואושר בן ערב, בן נצרת ובני" - פירושה שעלינו לקדם חירות כלכלית, לא שליטה נוספת של המדינה על הייצור כמו במכסות הייצור שנשמרו בזמן שלטון הליכוד, וחברתית, לא כזו שדוחקת את המיעוטים למקום ה־44 הלא ריאלי ברשימה (ככל ששריונים הם נוהג שצריך להישמר).

ההדר, ההתנהגות המכובדת, כלפי פנים כמו כלפי חוץ, הדבר שחסר בכל המפלגות היום, צריך לשוב לסדר היום. בין רגעי השפל הפנימיים הגדולים ביותר של הליכוד הם ועידת המיקרופונים, בה נותק המיקרופון של שמיר, והוועידה אליה הביא שרון אנשים מבחוץ שנהגו בבוטות על מנת לזייף תמיכה בהצבעת המרכז על מדינה פלשתינית. שני הרגעים הללו מביכים לא רק אידיאולוגית אלא גם מוסרית. בשניהם רמת השיח וההתנהגות ירדה לשפל. אין לי ספק שאנו לא רוצים לשחזר אותם. עלינו להצביע בהתאם.

והתגר - אתגור המציאות תוך שמירה על הערכים. חשוב לבחור חברי כנסת שיישארו נאמנים לערכי הליכוד, המחנה הלאומי והליברליזם החברתי והכלכלי ויאתגרו כל ניסיון לפגוע בהם. בין אם מדובר בלחצים לא לפנות את ח'אן אל־אחמר, או לחצים מבית של קבוצות לחץ שונות.

יתרון הלאומיות הליברלית מבדל את הליכוד משאר מפלגות הימין, הוא שמאפשר לה להזניק את הכלכלה קדימה וליצור מדינה טובה יותר עבור כולם, תוך התעקשות על היותה מדינת העם היהודי.

בקידום ההתנתקות חטף שרון את ערכיה הלאומיים של המפלגה. רוב מצביעי הליכוד הזדעזעו, ובצדק, מהדרך שבה העדיף את הנאמנות האישית ואת טובתו על פני הערכים.

ההתנהגות הזו הובילה לאסון מדיני. אסור לנו לתת למחטף כזה לקרות שוב. אסור לתת לאף מועמד לחטוף את ערכי המפלגה - לא את הלאומיות, לא את הליברליות, לא את ההדר ולא את התגר.