תודה, סוקניק

"כל שעה נשיקה, כל שעתיים חיבוק", שרה חוה אלברשטיין. גם במרחב השיח הציבורי ובזירה הפוליטית מתקיימת דינמיקה דומה: כל שנה מתנה, כל חודשיים ביטוי.

דיבורים מהסוג שדיבר אתמול העיתונאי גדי סוקניק בטלוויזיה הם סוג של מתנה, ולמרבה הצער מתנה שמתקבלת באופן די רציף ובתדירות של פעם בכמה חודשים. אילולא היה הדבר קורה מעצמו, צריכים היו ימניים שאכפת להם להמציא אותו.

למה מתנה? כדי שאפשר יהיה לנפנף בהתבטאות ולתקוף באמצעותה? חס וחלילה. מבחינה זו טוב היה שלא נאמרה כמובן משנאמרה, ובכלל קשה לי לכתוב על אודות גדי סוקניק שהוא ידידי ומן ההגונים שבאנשי התקשורת. התבטאויות אלה, דווקא במבנה הזה שלהן, הן מתנה מפני שהן דואגות להזכיר לנו את יחסי הכוחות. הן טורחות להזכיר לנו שהוויכוח הוא עדיין אותו ויכוח, ובעיקר - באמצעות המערך האסוציאטיבי הישראלי המפותח הן מסבירות לנו את הזירה.

מי שחושב ש"חברי הכנסת של הליכוד פחות אינטליגנטים מחברי הכנסת של יש עתיד" אינו שונה במשהו מ"משתטחי הקברים ומנשקי המזוזות" ואינו יודע מה הוא מדבר, ומי שלא מחבר בין שני אלו לאמירה אחת, עושה עוול לעניין. "הצ'חצ'חים הם במצודת זאב", אמר פעם מנוח אחד, וכל הקהל הריע. זוכרים? יפה. זו בדיוק אותה אמירה, רק במילים שונות.

ומה שבעייתי הוא לא עצם אמירתה, גם לא זה שהיא חולפת בראש. אנשים חושבים לפעמים מחשבות שנאה על יחידים או על ציבור, וזה לא עוון כל כך גדול. גם אם בורח להם לפעמים, מתנצלים וזה בסדר. האיוולת הגדולה היא בתפיסה הפוליטית שהאמירות האלה מסגירות.

הסאבטקסט שלהן, מעבר להיותו שקרי לחלוטין (חברי הכנסת של הליכוד, כקבוצה וכיחידים, אינטליגנטים יותר מאלה של יש עתיד - לא שזה משנה, אבל חשוב לציין), מתנשא ולפעמים גזעני, הוא מנציח בשלמות את הנרטיב המקושקש שמלווה את שבטי המרכז־שמאל כבר 45 שנה, והוא שקבוצת פורעים לא נחמדים הצליחה לתפוס את השלטון וצריך לעשות הכל כדי להשיב את הסדר על כנו, לחזור לחיים שפויים ונורמליים ולתקן את התאונה.

פעם בכמה שנים מתכנס המחנה הזה מול מסכי המדגם ומגלה, שוב ושוב, שהטעות לא תוקנה ושהעוול ממשיך להתרחש, והוא משתגע.

אילולא היה מנסה פעם אחת להבין ולהפנים שיש כאן עם ובו שבטים ודעות שונות וכבר כמה עשורים שהדעה האחרת, של המחנה האחר, מהווה רוב, והמדינה, מה לעשות, משנה פניה באיטיות - לא היה הדם בין הניצים כה רע, ולא היה איש נעים כמו גדי סוקניק מעמיד את ההשוואה הלא נכונה, לא לגיטימית ולא רלוונטית שהעמיד.