זאת לא רק העובדה ש"פגישת ההנחיה" המפורסמת, שהיתה אמורה להיות ההוכחה המרכזית לכוונתו של נתניהו לתת תמורה, לא התקיימה במועד הנקוב (או בכל מועד אפשרי אחר). ולא רק העובדה שהפרקליטות ידעה זאת לאחר בדיקת האיכונים הטלפוניים, ובכל זאת הגישה את כתב האישום כפי שהוא. וגם לא רק העובדה שלאחר שכל זה נחשף, הוגשה בקשה לתיקון כתב האישום, ולפיה הפגישה התקיימה במועד לא ידוע.
זאת לא רק העובדה שבית המשפט דחה את הבקשה והסביר שלא ניתן "לאפשר לרשויות התביעה לשנות את כללי המשחק", תוך כדי המשחק. ולא רק העובדה שזוהי הבקשה הרביעית לתיקון כתב האישום. וגם לא רק העובדה שבמקום שהפרקליטות תוכיח את האשמה ותציג ראיות שתאמתנה את כתב האישום, היא משכתבת את האישום בהתאם לקו ההגנה.
זאת לא רק העובדה שעוד התברר השבוע שלא היתה הפסקת חשמל בדיוק ברגע שבו גרמו לשלמה פילבר להפוך לעד מדינה, ובהתאם כל המידע מאותן שעות חקירה, הוסתר. ולא רק העובדה שהוצע לפילבר להיות עד מדינה עוד כשהיה בחקירות ברשות ניירות ערך, לפני שניתן אישור יועמ"ש לפתוח בחקירה נגד נתניהו. כלומר, בניגוד לחוק יסוד. וגם לא רק העובדה שהאישור לפתיחה בחקירה מעולם לא ניתן בכתב, וזאת, שוב, בניגוד לחוק יסוד.
זאת לא רק העובדה שנושא המתת, שהחל כ"סיקור אוהד" ולא הוכח, הפך ל"היענות חריגה", ובהמשך התברר שהיה בעיקר סיקור עוין. ולא רק העובדה שעדי תביעה שתפקידם היה להוכיח את המתת, חשפו דווקא את העוינות שהיתה כלפי נתניהו ואת העובדה שהוא עצמו מעולם לא שוחח עימם. וגם לא רק העובדה שחומרי חקירה שעשויים לסייע להגנה, כמו הבטחות מפורשות לסיקור אוהד שניתנו דווקא לפוליטיקאים אחרים, שלא כמו לנתניהו, לא נמסרו להגנה.
זאת לא רק העובדה שעוד לפני תחילת המשפט התנהל כאן משפט שדה. שבמשך שלוש שנים היו הדלפות בלתי חוקיות של מידע שהיה רק בידי המשטרה והפרקליטות. ולא רק העובדה שלראשונה בהיסטוריה הוגש "כתב חשדות" עוד לפני הגשת כתב האישום, בעיתוי פוליטי מובהק (עם היציאה לבחירות). וגם לא רק העובדה שבעת ההחלטה ההיסטורית (בבית הלבן) על הסכמי אברהם הוגש כתב האישום, כאן.
זאת לא רק העובדה שפעם אחר פעם שומעים על עינוי עדים ועל סחיטתם בדרכים קלוקלות. ולא רק העובדה שעדי מדינה מספרים שהיה ברור להם שעליהם לתת את "ראשו של נתניהו", כדי שיניחו להם. וגם לא רק העובדה שכנגד עד מדינה אחד לפחות הופעלו תוכנות ריגול בלתי חוקיות, ולא נעשה נגד זה דבר עד כה.
אלה כל העובדות הללו יחד, הקודמות והבאות בתורן, שעל אף היערמותן, המשפט אינו נעצר, כתב האישום אינו מבוטל וועדת חקירה אינה קמה - שמייצרות תחושת מציאות קפקאית, אלימה, מתמשכת, מתסכלת ובלתי נסבלת.
ואם לא די בזה, חרף כל הנחשף והנגלה, חרף עוצמת הפגיעה האישית, הפוליטית והדמוקרטית - יש אנשי ציבור ותקשורת הרואים דווקא בלכתו של נתניהו או בהדחתו פתרון למאורע. לא משום שהם לא מזהים את גודל "השגגה" או הכוונה, אלא מפני שהם "דואגים להתרסקותה של המערכת". לשלומו של הממסד.
לא העובדות הללו מדירות שינה מעיניהם, לא "הטרור הממסדי" הוא שפוגע באמון הציבור במערכת, לתפיסתם, אלא עצם חשיפתו. לא מעשיו של התוקפן, אלא התעקשותו של הקורבן להתמודד איתם. במילים אחרות, הם מבקשים לעצור את הסחרור הקפקאי, בעצמם, על ידי כך שהם מתנדבים, במקום החוקרים, לתקוע את הסכין בקורבן. באופן מטאפורי, כמובן. נראה שקפקא לא היה מצליח לכתוב מחזה מופרך כל כך מבחינת התפתחויותיו המשפטיות, כל שכן להמציא תגובה שכזאת נוכח גילויי העוולות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו