מי רוצה לקבור את נתוני העוני

לראשונה זה 20 שנה לא פורסם דו"ח העוני השנתי של המוסד לביטוח לאומי. הם מאשימים את הלמ"ס, ובלמ"ס מתרצים בקורונה ובשלל בעיות טכניות. מה שבטוח הוא שהנתונים הרשמיים של דו"ח ממדי העוני והפערים החברתיים (בשמו הרשמי) לא פורסמו עד לסיום 2020 ואין התחייבות מתי יפורסמו. התוצאה? השקופים יהפכו שקופים עוד יותר.

החידלון הזה בולט עוד יותר על רקע שתי עובדות משמעותיות: הראשונה היא שישראל, מדינה שהוקמה בסיסמאות על "חזון הנביאים" וחברת מופת, היא אלופת העוני במערב. השנייה היא שאנחנו בשיאו של משבר כלכלי־חברתי שלא היה כמותו שנים ארוכות. ישראל זינקה לצמרת טבלת שיעורי האבטלה ומנתונים שאסף הביטוח הלאומי לאורך השנה, ברור שממדי העוני גדלו דרמטית. הדו"ח האלטרנטיבי של "לתת" מצא, למשל, ש־143 אלף משפחות נוספו למעגל של אי־ביטחון תזונתי ונסמכות, במידה רבה, על תרומות ועמותות מזון, על מנת לאפשר קיום בסיסי.

למה זה חשוב בעצם? בשנים האחרונות התרגלנו לדבר על "פסטיבל העוני". דו"ח הביטוח הלאומי מייצר כותרות ליום-יומיים, במקרה הטוב. אחר כך כולנו ממשיכים בשלנו. אנחנו גם בעידן של זלזול מוחלט בתכנון ובביצוע של הממשלה, בוודאי בטירוף הבחירות שנקלענו אליו כבר שנתיים. ועדיין, מדובר בכלי המרכזי לקביעת מדיניות חברתית־כלכלית בישראל. כל תוכנית מאבק בעוני נגזרת ממנו. הפעלת מרכזי עוצמה, תקציבים למחלקות רווחה, תוכניות לקשישים החיים בעוני, כרטיסי מזון ועוד. דו"ח העוני והפערים משמש רקע ורציונל לכל אחת מהתוכניות הללו.

קבירת נתוני העוני, במיוחד בתקופת בחירות, מעלה תהיות. במקרה הטוב, מדובר בטירוף מערכות. דחיקה של נושא קריטי לתחתית סדר העדיפויות. במקרה הרע, מדובר בזדון. הרי יש מי שנהנה מהעובדה שהנתונים לא יוצאים בעת הזו. 

מעז יכול לצאת גם מתוק. הביטוח הלאומי מפרסם דו"ח שהולך שנה לאחור. למעשה, אם היה מפורסם דו"ח בדצמבר 2020, הוא היה משקף את תמונת העוני והפערים ל־2019. בקצב האירועים הנוכחי מדובר בפספוס אדיר. הביטוח הלאומי כבר הודיע שייצר דו"ח על סמך נתוניו, שישקף את תקופת הקורונה, ככל האפשר. נכון יהיה להפוך את העניין למסורת, ובצירוף נתוני הלמ"ס המתעכבים לבנות תמונה שלמה ועדכנית.

מאבק בממדי העוני המחרידים בישראל הוא לא מותרות. הכנסת מאות אלפי המשפחות החיות בעוני למעגל של שגשוג ושותפות, תהיה מנוע צמיחה אדיר. מיגור תופעת העובדים העניים יאפשר קטיעת מעגל העוני הבין־דורי. אסור לנו להתבייש מלדבר גם על דמותה של הארץ הזו ועל המחויבות המוסרית שלנו, כנבואת ישעיהו: "הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת: כִּי-תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם. אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ, וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד יְהוָה יַאַסְפֶךָ".