"קיר המוות" הכלכלי דוחה סיפוח

כשג' הגיע אלינו למרכז הזכויות בחדרה, לפני כחודש, לקח לו זמן לגולל את סיפורו. ג' קיבל 30 אחוזי נכות לפני כעשור, בעקבות מחלה קשה. לא קיבל שקל מהמדינה, כי עבד. בהתמדה ראויה לציון הוא שמר על עבודתו במפעל מתכת במשך שנים. עד שהגיעה הקורונה. הוא הוצא לחל"ת, ועכשיו קיבל הודעת פיטורים. הוא עדיין מתאושש מתאונת עבודה קשה שעבר שם, ומתכונן לניתוחים. כל מה שהוא ביקש זה שהמדינה תסבסד לו טיפול, שיסייע לו להתמודד עם הקשיים העצומים בחייו.

מדובר בסיפור אחד בין מאות על מאות שבהם אנחנו מטפלים בחודשים האחרונים. אנשים עובדים. אנשים החיים על קצבאות קיום עלובות. נשים, שלא מקבלות מזונות מאבי ילדיהן, ללא השלמה מהביטוח הלאומי. אנשים עם מוגבלויות שממשיכים להיאבק על הגדלת קצבת הנכות, כפי שנקבע בחקיקה, שממשלת ישראל לא מקיימת מינואר 2020. ממרכז למיצוי זכויות הפכנו גם, בלית ברירה, למי שנותנים את השירותים ההומניטריים הבסיסיים ביותר: מזון למשפחות רעבות. מחשבים לילדים, שמתבקשים ללמוד מרחוק ללא כל אפשרות טכנולוגית. קשישים בודדים. מנותקי מים וחשמל. 

המאבק החשוב של עובדי הבמה והתיירות, והעסקים הקטנים הקורסים, הוא קצה הקרחון. הם זקוקים לגב של המדינה, אבל חזקים מספיק כדי לצעוק. את מחוסרי האמצעים לא רואים. העניים שקופים לגמרי. 

בתוך כל זה, פניית הפרסה של נתניהו, ביחס להחזרי המס וכיסוי הוצאות, היא חשובה. זה סדק ראשון בהבנה שמתרחש משהו חריג. בשבוע שעבר פגשתי בשדרות תומכי ליכוד מובהקים, שלא חסכו בקללות על הדרישה המנותקת הזו. ישראל נמצאת במשבר הכלכלי החמור בתולדותיה,  המצב עוד צפוי להחמיר, וראש הממשלה ואנשיו מכלים זמן בהעברת כסף של המדינה לאחד הפוליטיקאים העשירים בישראל, עם הון של 50 מיליון שקלים, לפי "פורבס".

גם את העיסוק בסיפוח החד־צדדי, שאמור לצאת לדרך בימים אלו ממש, קשה להבין. סקרים מראים שכ־4 אחוזים בלבד מהציבור רואים בסיפוח סוגיה מרכזית. כ־70 אחוזים אומרים באופן ברור שיש סוגיה אחת ויחידה שצריכה לעניין את הממשלה כעת: המצב הכלכלי. התגובה המהירה להתפרצות הנגיף יורדת לטמיון בימים אלו. מסתבר שהחודשים ש"הרווחנו" בסגר לא נוצלו לבניית מערכים יעילים לבדיקות ומניעת שרשראות הדבקה. הכשל הכלכלי נמצא בכל מקום. ישראל מובילה את מדינות המערב בשיעורי האבטלה. באוגוסט יפגשו כחצי מיליון ישראלים "קיר מוות" כלכלי, כשהזכאות שלהם לדמי אבטלה תסתיים. באין משרות, החלופה היחידה תהיה קבלת הבטחת הכנסה חודשית, של 2,000 שקלים. לכו תחיו שבוע אחד מסכום כזה.

את אותה פניית פרסה שעשה נתניהו בעניינו האישי, ראוי שיעשה גם בנושא הסיפוח. זה הזמן לעסוק בבלימת המגיפה, בסיוע למאות אלפי השבורים כלכלית ומיליוני העניים, ובבניית תקציב מדינה שיתמוך בהתאוששות ובשגשוג כלכליים. לא זמן סיפוח.

אבי דבוש הוא מנכ"ל רבנים לזכויות אדם, וחבר מנהיגות תנועת הפריפריות