העולם נתון במשבר גלובלי, הרשויות בישראל נלחמות למזער את פוטנציאל הנזק, ואפשר לצפות שכמו בשעת חירום בעבר, המערכת הפוליטית תשעה את הוויכוח ותעניק גיבוי לממשלה. אבל מצב חירום לאומי לא עוצר את הקוקפיט של כחול לבן. הם מתעקשים להפגין מנהיגות בסגנון "קטן עלינו". העם מחפש יציבות, אבל כחול לבן נחושים דווקא עכשיו לטלטל את הספינה ולפעור סדקים בלכידות שכל כך נחוצה.
כחול לבן הפסידה, אבל היא לא מוכנה להודות בזה. אין לה רוב ציוני להקמת ממשלה, והיא זוחלת על הגחון לרגלי הרשימה המשותפת. זו לא תהיה "תמיכה מבחוץ", אלא תלות מוחלטת. במילים קצת פחות מכובסות: ממשלה שתוקם בחסד תומכי טרור. לפיד, אשכנזי, גנץ, יעלון - אתם מוכרים את ערכי המדינה בשביל ממשלה? לאן נוליך את הבושה.
שנזכיר את מסכת הבלופים? זה התחיל מ"לא נשב, לא נשתף פעולה, ולא נרצה תמיכה מבחוץ" - כבר אז שיקרו ביודעין שלושה רמטכ"לים לעם ישראל - בלי למצמץ ובלי שום נקיפות מצפון. ידעו שאין להם שום אופציה אחרת, אבל חזרו על השקר פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם. אחר כך אמרו, "תמיכה מבחוץ אולי כן, אבל ללא תלות בבל"ד". כשהזכירו להם את הבטחתם הקודמת, הרימו הקוקפיטים את הקול וצווחו בצדקנות: "שקרים!"
כשגם הבלוף הזה נחשף, עברו לשקר הבא: "בסדר, אי אפשר בלי בל"ד, אבל זו תהיה הצבעה חד־פעמית ולא תהיה לרשימה המשותפת שום השפעה על קבלת החלטות". תוך כדי כבר ניהלו משא ומתן עם המשותפת במחשכים; הכניסה לצלמים אסורה, הפרטים חסויים. ממי אתם מפחדים? מה יש לכם להסתיר?
ואז הגיע משבר הקורונה, וגם הבלוף הזה נחשף: עכשיו הם כבר דורשים בשם הצדק והשוויון, שחובבי השאהידים יישבו בממשלת החירום. למה? כי בשלב הזה הם תלויים לחלוטין בעאידה תומא סלימאן ובעופר כסיף. לפיד, גנץ, אשכנזי ויעלון מסרו להיבא יזבק - שהם עצמם תמכו בפסילתה לכנסת בגלל אהדה לטרור - את המנדט להכתיב לגנרלים את זהות הממשלה הבאה.
גברברי הקוקפיט הלכו והסתבכו בכזבים בזויים, והמוצא האחרון שלהם הוא התרפסות מבישה, תבוסתנית ומשפילה בפני מפלגה שלא מכירה בזהותם, בלאומיותם ובזכותם על הארץ. ריצת אמוק לתמונת ניצחון בכל מחיר, ולעזאזל ההשלכות. זה מזכיר דפוס מוכר? "נילחם בטרור כאילו אין שלום, ונעשה שלום כאילו אין טרור". נכון, זה המוטו של אוסלו. רק שהפעם אפילו בלי התנאי הראשון. "נעשה איתם ממשלה כאילו אין תמיכה בטרור" - וזהו. איבדו לחלוטין את עמוד השדרה הלאומי, היהודי, הציוני. ואתם תנהלו ככה משא ומתן בשם מדינת ישראל ועם ישראל?
בינתיים השסע בעם נפער והולך. משפחות שכולות ואלמנות צה"ל עומדות במשמרות מחאה בעיניים דומעות. תיכוניסטים לפני גיוס, המומים, חותמים על מכתב שמיניסטים לנשיא המדינה. הציבור לא יודע איפה לקבור את הבושה. התקשורת, כצפוי - מתעלמת מהסדקים בעם. על הרבה פחות מזה - מהצד השני - היו יוצאים בכותרות אדומות על "מלחמת אחים". הפעם אפשר לדלג מעל משפחות השכול וחיילים לעתיד באדישות. מותר אפילו לנזוף בהם. "החללים אינם כלי פוליטי", הטיף יעלון באטימות לאם שכולה.
הבטחתם פיוס, קיבלנו שסע. העולם במלחמה קיומית, ואתם שקועים בקטנוניות, מקוששים רוב להחלפת יו"ר הכנסת? לא ממלכתיות, לא ציונות ולא אחריות לאומית. גנרלים, הפסדתם את העם. לכו הביתה.
העולם במלחמה קיומית, וכחול לבן שקועים בקטנוניות, מקוששים רוב להחלפת יו"ר הכנסת? לא ממלכתיות, לא ציונות ולא אחריות לאומית. גנרלים, הפסדתם את העם, לכו הביתה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו