הישראלים התרגלו זה שנות דור להנחה, שבארה"ב - הציבור והמערכת הפוליטית נוטים לאהדה כלפי ישראל, בעוד שבאירופה ניכר חוסר אהדה, עד כדי עוינות ממש. הדבר מורגש במיוחד בערים הגדולות, ויש לא מעט מקרים בקרב קבוצות מהשמאל הקיצוני האירופי, חוגים ניאו־פאשיסטיים והאוכלוסייה המוסלמית הגדלה, שבהן העוינות לישראל גולשת לאנטישמיות.
יחד עם זאת, ישנה גם אירופה אחרת. קיימות קבוצות גדולות, אוהדות מאוד לישראל ולעם היהודי, ועליהן ידוע אצלנו הרבה פחות. אף שהאהדה לישראל קיימת במקומות ובמגזרים רבים, היא בולטת במיוחד בקרב האוכלוסייה בערים בינוניות וקטנות, הנתונה פחות להשפעת אופנות אינטלקטואליות ופוליטיות עכשוויות.
נפגשתי עם מגוון קבוצות כאלה במסע הרצאות בשורת ערים גדולות ובינוניות בצפון איטליה, בהמשך לנסיעות דומות שערכתי בעבר (כולל בסיציליה). בכל אחת מהערים והעיירות פגשתי קבוצות של עשרות אנשים, האוהדים את ישראל ומשקיעים מזמנם, מרצם וכספם בפעילות למענה, לרוב במסגרת אגודות ידידות עם ישראל שהקימו. בכל אגודה כזו עשרות פעילים קבועים ומאות משתתפים מזדמנים, בשלל פעילויות - החל ממפגשי היכרות והסברה, דרך מאבק בגילויי עוינות ובהפצת מידע שקרי על ישראל, ועד יוזמה של אירועי תרבות ושיתופי פעולה כלכליים עם ישראל.
אוהדי ישראל אלה נתקלים לעיתים קרובות בפעילות אנטי ישראלית, המלווה בהפצת מידע שקרי בנוגע לסכסוך ולעמדות ישראל (למשל, שבמדינת ישראל, ערבים אינם יכולים לפנות לבתי משפט או לבחור ולהיבחר לכנסת). תומכי ישראל פועלים לחשיפת השקרים בדרכים שונות, ומקיימים פעילויות במטרה להציג תמונה אמיתית של המתרחש בישראל.
חשוב להדגיש, היוזמה להקמתן והפעלתן של אגודות אלה היא מקומית, ורוב חבריהן כלל אינם יהודים. בעיר ג'נובה, למשל, ראש האגודה הוא תעשיין מוביל, בעיר ברשיה זו פעילה חברתית מקומית, ובמילאנו ראש האגודה הוא כומר קתולי. הפעילים באים מכל שדרות החברה, החל במורה ושוטרת, דרך מסעדנית ופנסיונר, ועד מנהל סניף בנק ופרופסורית באוניברסיטה, שבכולם ניצת זיק האהבה לישראל.
עם זאת, אף שכאמור, הפעילים ברובם המוחץ אינם יהודים, ראוי לציון שלחלק לא מבוטל מהם יש זיקה כלשהי לעם היהודי - אם צאצאים ליהודים שהתנצרו לפני כמה דורות, ואם מפני שמצאו שֵם או מנהגים משפחתיים הקשורים ליהדות. בעלי זיקה מסוג זה מונים באיטליה, לפי ההערכות הזהירות ביותר, לפחות מאות אלפי אנשים (לעומת קהילה יהודית בת כ־30 אלף נפש בלבד), וברחבי אירופה מיליונים רבים. מדובר באנשים שכמעט כולם חשים קשר ואהדה אמיתית לעם היהודי ולישראל. אף שרק בודדים מתוכם מעוניינים בתהליך גיור וחזרה מלאה ליהדות, רבים מעוניינים לפעול ולסייע לטובת ישראל, אם ימצאו אפיק והזדמנות לכך. מצב הדברים הזה נכון לא רק לאיטליה, אלא במידה כזו או אחרת למדינות נוספות באירופה.
טוב לדעת שיש באירופה גם אוהדים לישראל. עד היום נעשה מעט מדי מצידנו כדי לאפיין ולאתר אותם, ולגייסם לפעילות למען ישראל. בנסיבות הנכונות, המעגלים הרחבים של אוהדי ישראל יכולים להוות קבוצת פעילות והשפעה משמעותית ביותר מבחינה תקשורתית, פוליטית ותרבותית, אשר תביא לשינוי יחסינו עם היבשת הישנה.
ד"ר אופיר העברי הוא המשנה לנשיא מכון הרצל בירושלים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו