בשנה האחרונה מתנהל מסע אימתני שמטרתו ברורה - אך אינה מוצהרת: לחזק את העמדות השליליות כלפי המשטרה, להלך אימים על אנשיה, לצמצם את סמכויותיה ולהקשות את ניהולה והפעלתה. הגורמים המובילים את המסע הזה מצדיקים את צעדיהם בפנייה לערכים עליונים ונאצלים, דוגמת שמירה על שמם הטוב של אזרחים בכלל ונבחרי ציבור בפרט ומניעת סטיגמטיזציה; קיום מינהל תקין במשטרה; ושמירה על טוהר המידות בקרב אנשיה. למעשה, הטיעונים המוסריים הללו מונעים מתמהיל שרובו מושתת על אינטרסים פוליטיים צרופים וקורט נקמנות אישית.
זהו מסע של דה־לגיטימציה למשטרת ישראל, שגם אם בסופו לא יניב חוקים והחלטות ממשיות, הרי עצם קיומו גדוש סיכונים למדינה ומזיק באופן שיקשה מאוד את תיקונם. מדובר בנזקים שלטווח הקצר פוגעים במשטרה, ולטווח הארוך - בציבור כולו.
נזכיר רק כמה מציוני הדרך החשובים במסע נגד המשטרה. נתחיל ברעיון להוציא את החשב משורות הארגון ולהכפיפו למיניסטריון - רעיון שלווה בטיעונים נשגבים על שקיפות, מינהל תקין ובקרה על ניהול תקציב המשטרה. האמת היא שהכוונה היתה להצר את גמישות ההפעלה של המשטרה, אשר נדרשת והכרחית מגודש הצרכים המבצעיים במציאות משתנה. רעיון זה לא רק יביא לסרבול המערכת, אלא יעמיק את היכולת של השר להתערב בניהול המשטרה - בניגוד לרצוי ולמצב החוקתי בישראל.
חוק ההמלצות הידוע לא נועד באמת להגן על שמם הטוב של האזרחים ונבחרי הציבור. גם לא להשתיק את המשטרה, כפי שטוענים חלק ממתנגדיו. הוא נועד לסמא את עיני הציבור, לבטל את השקיפות הנדרשת מהעשייה המשטרתית ולפגוע ביכולת לבקר את פעילות הרשות החוקרת והתובעת. מעל לכל, הוא נועד להישרדות פוליטית.
מלאכה לא קלה. המפכ"ל רוני אלשיך // צילום: אמיל סלמן
ייתכן שגולת הכותרת במסע לדה־לגיטימציה של המשטרה היא האשמתה בהדלפות - בעיקר בכל הנוגע לחקירות נתניהו. נקדים ונאמר כי רוב המידע האנונימי המגיע לתקשורת מקורו אינו במשטרה אלא במקורבי הנחקרים, ובכלל זה עורכי דין ויחצנים. בחקירות אלו נחקרו עד היום מאות רבות של אנשים, שלהם כאמור מקורבים רבים, שלחלקם יש אינטרס ברור למסור מידע לעיתונאים על מהלכי חקירה, ובכלל זה מידע חלקי ולא מדויק. האשמת המשטרה בהדלפות משווה לה מראית של ארגון מפר חוק המנהל חקירות לא מתוך ניקיון כפיים. האמת רחוקה ממצב זה כמזרח ממערב.
אפשר לומר כי ככלל, המסע הזה לא ירתיע את החוקרים מלבצע את מלאכתם. רובם התגייסו לשירות לא רק מתוך רצון למצוא פרנסה וביטחון תעסוקתי וסוציאלי, או כדי לעבוד בעבודה מאתגרת המאפשרת קריירה מקצועית - אלא בעיקר מתוך תחושת שליחות להגן על המדינה והחברה באמצעות שלטון החוק.
בהתגייסם למשטרה, הם ידעו כי מלאכתם לא תהיה קלה. הם ידעו כי עבודתם תהיה לעיתים קרובות כפוית טובה; כי נכונו להם סיכונים פיזיים ואחרים. רובם ערכיים, אמיצים וממלכתיים יותר מכל המלעיזים כנגדם, והם ימשיכו למלא את השליחות שלהם חרף המוקשים שיניחו לרגליהם.
*הכותב הוא קרימינולוג, לשעבר סגן ראש היאחב"ל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו