תעתוע של נורמליות

חוט מקשר עובר בין הפיגועים בספרד, בסיביר ובפינלנד • המחבלים נהנים מחיים נוחים שאינם אפשריים בארצות מוצאם • ובכל זאת - הרצון לתקן את העוול כלפי אחיהם במזה"ת, והאפליה בביתם החדש, עולים אל פני השטח

כאשר נחשפו בהדרגה הפרטים הנוגעים לזהות הטרוריסטים שביצעו את הפיגועים בספרד בשבוע שעבר, הדהד לי בראש משפט שאמרה לי ניצולת פיגוע אחר, טינה, לפני 14 שנה: "הם היו בחורים רגילים, בדיוק כמוני, משכילים, למדו באוניברסיטה והכל". 

טינה, תיירת בריטית צעירה, בילתה בבר מייקס פלייס בתל אביב כאשר שני מחבלים בריטים, אסיף מוחמד האניף ועומאר חאן שריף, ביצעו בו פיגוע בשנת 2003. היתה זו הפעם הראשונה שבה פעלו מחבלים בריטים אשר גויסו על ידי חמאס. בראיונות שערכתי, שבועיים לאחר הפיגוע, עם האנשים הקרובים להאניף, שמקום מגוריו היה בלונדון, למדתי על הדמויות - אותם רוצחים בדם קר, אזרחים אירופאים שהופכים להיות אסלאמיסטים קיצונים הנלחמים בשביל ארגוני טרור אכזריים. 

דאעש הוא ארגון הטרור הדומיננטי בזירה העולמית בשנים האחרונות. הוא מעורב בפיגועים באירופה ובמזרח התיכון. לאחר חיסולו של מנהיג אל־קאעידה, אוסאמה בן לאדן, בשנת 2011, אחד מפלגיו הקים את דאעש. 

 

דואליות שאי אפשר להתעלם ממנה

אי אפשר להתעלם מהקווים הדומים העוברים כחוט השני לאורך פעולות הטרור הללו, הדמיון באופי הפיגועים ובין מבצעי הפיגועים בשנת 2003, ומבצעי הפיגועים באירופה שבאו אחריהם, כולל הפיגועים האחרונים בספרד, בסיביר ובפינלנד.

זה שנים אירופה משמשת מקום מושבן של קבוצות טרור רבות, של אסלאמיסטים קיצונים ובעלי פוטנציאל מסוכנות גבוה ביותר לביצוע פיגועים. הקשרים בין פעילי הטרור אינם מתקיימים רק במדינה שבה הם גרים, אלא מדובר בקשרים ענפים עם פעילים ברחבי אירופה וארה"ב.

הטרוריסטים, צעירים מוסלמים, דור שני למהגרים, רובם מצפון אפריקה או מאסיה. על פניו, חייהם נוחים. ומעל לכל, המגורים באירופה מאפשרים להם חופש אמיתי, שלא קיים במדינות המוצא שלהם. הם מהווים חלק ממרקם החיים באירופה, משתלבים בלימודים ובעבודה. רק כדי להמחיש עד כמה הנורמליות הזו מתעתעת נזכיר את המבטא הבריטי שהיה לטרוריסט האניף, שהטעה רבים שפגשו אותו לפני הפיגוע, כשיצא לבלות בתל אביב, ואת הטרוריסט דריס אוקאביר, שפרסם תמונה שלו בפייסבוק מבלה בחוף הים, לפני שיצא לביצוע הפיגוע הרצחני בספרד. 

כיצד דאעש מצליח להשפיע על הצעירים האלה ולגרום להם לוותר על חייהם ועל עתידם ולהפוך לטרוריסטים?

הטרוריסטים האלה גרים הרחק מאזורי מלחמה וסכסוך, חייהם לא נפגעים כתוצאה מקונפליקטים במדינות המזרח התיכון. הם גרים בשכונות אירופיות שקטות ונמצאים בקשרים יומיומיים עם האזרחים המקומיים, בשכונה, בפאב, באוניברסיטה ובמקומות העבודה. אבל הדואליות הזו של להיות מוסלמי במדינה מערבית היא מורכבת.

אפשר להבין את המורכבות הזו בהסתכלות על התייחסות הממשלות האירופיות למוסלמים במדינות אירופה מצד אחד, ועל תחושות המוסלמים הקיצונים מן הצד השני. בבריטניה, לדוגמה, במשך שנים רבות היתה קיימת סובלנות יתר כלפי קיצונים. לראיה, מדיניות הקליטה של מבקשי מקלט מדיני. 

הדוגמה הבולטת ביותר היא של הטרוריסט אבו חמזה, שמרצה מאסר עולם בכלא בארה"ב על מעורבותו בטרור. במשך שנים רבות התאפשרה פעילות ההסתה של מטיף הדת הקיצוני, כשהוא נהנה מקצבת מדינה שאפשרה לו לא לעבוד. כלפי הדור השני, ניכר שינוי מגמה. מבנו, סופיאן מוסטפה, נלקח השנה הדרכון הבריטי, לאחר שהתגייס בסוריה להילחם נגד כוחותיו של בשאר אל־אסד. אולם, השינוי עדיין מזערי. את אחד הפיגועים האחרונים באירופה ביצע בנו של קיצוני מלוב, שקיבל מקלט מדיני באירופה.

לצד הגישה הליברלית ביחס לקיצונים, מבעבעת על פני השטח תחושה של אפליה כלפי הקהילה המוסלמית. למשל, האיסור לנשים מוסלמיות ללבוש כיסוי ראש בצרפת, בהולנד ובבלגיה, שעורר ומעורר סערה ציבורית. בבריטניה, מרצון שלא לפגוע בקהילה המוסלמית, לא יושם חוק הבורקה. 

 

דרשנים בפייסבוק

עניין נוסף שמעורר את זעמם של רבים בקרב הקהילה המוסלמית הוא כאשר מדינות המערב נלחמות במדינות המזרח התיכון. משנת 2001, בעקבות פיגועי הטרור בארה"ב, מתקיימות הפגנות גדולות. בשנת 2002 היתה זו הפגנה בהייד פארק שבלונדון נגד כניסתה של ארה"ב לעיראק. כמי שהצטרפה להפגנה (במסגרת עבודתי) עם קבוצה של נשים מוסלמיות, אני לא יכולה לשכוח את גודל העוצמה, הנחישות, תחושת הסולידריות ושותפות הגורל של המוסלמים באירופה עם העם בעיראק. 

לצד ההפגנות וחוסר שביעות הרצון של נשים מאמינות שרוצות ליישם את חוקי דתן, מתקיימת באירופה פעילות רחבה של רדיקלים ומאמיניהם שהולכים בעקבותיהם. הגעתי למסגד שבו התפלל המחבל המתאבד הבריטי הראשון במטרה להבין מה מניע את אותם צעירים לבחור בדרך הקיצונית. חלקם של המתפללים במסגד דיברו בגנות המעשה. האימאם במסגד סיפר כי לפי אמונתו, האסלאם אינו מעודד אלימות ורצח. אולם אחרים שפכו אור על מה שמתחולל במוחו של צעיר מוסלמי שבוחר לרצוח חפים מפשע ובמקרים רבים להקריב גם את עצמו. לטענתם, אם אתה מאמין במשהו אתה צריך לבחור בדרך הקיצונית. אם אתה מאמין שנעשה עוול נוראי לאחיך המוסלמים, עליך להילחם למענם. היו כאלה שאמרו שהצורך להילחם הוא נגד הממשלות המערביות, ובהן ישראל, שהן הטרוריסטיות האמיתיות, לדבריהם.

והתחושות האלה מועברות למוסלמים רבים ברחבי אירופה ומעבר לה, דרך מטיפים במסגדים ובצורה גוברת והולכת דרך רשתות חברתיות. היכולת של דאעש לגייס חיילים לשורותיו אינה בהכרח דרך מפגשים פיזיים אלא באמצעות תעמולה המועברת בזירה התקשורתית, דרך הרשתות החברתיות. טרוריסטים רבים נסחפים אחר המסר הרצחני בדרך וירטואלית. 

השבוע הודיע נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על תקיפה אמריקנית עתידית באפגניסטן. במערב בוודאי ייערכו להשלכות האפשריות של החלטה כזו. גל ההגירה הגדול ממדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה לאירופה אינו מקל את ההתמודדות הזו. 

• הכותבת היא עמיתת מחקר במכון למחקר על שם טרומן למען קידום השלום של האוניברסיטה העברית בירושלים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו