אחד מיעדיו של הנשיא טראמפ במסעו למזרח התיכון היה להקים קואליציה אזורית נרחבת שבה שותפות מדינות ערב ולצידן ישראל, כדי לבלום את האיום האיראני. בנאומיו בסעודיה וגם בישראל לא חסך במילים כשדיבר על הסכנה האיראנית, ובייחוד כשהגדיר את טהרן כאחת ממחוללות הטרור הראשיות באזור ובעולם, כזו שסכנתה אינה נופלת מסכנתו של דאעש. בביקורו בישראל היה טראמפ נחרץ אף יותר, כשהכריז כי לא יאפשר לאיראן במשמרת שלו להפוך למעצמה גרעינית וכי יפעל לבלום את ניסיונות ההתפשטות שלה במזרח התיכון, בואכה גבולה הצפוני של ישראל.
טראמפ כידוע אינו רק נשיא של דיבורים. עוד בראשית כהונתו בבית הלבן הוא הטיל סנקציות כלכליות על טהרן בתגובה לניסוי של שיגור טילים בליסטיים שביצעו האיראנים. הטווח של כמה מהטילים הללו כבר מגיע ללב אירופה, ומקצתם מיועדים גם לשאת נשק גרעיני. איראן אמנם חתמה על הסכם עם ארה"ב של אובאמה, שבו התחייבה שלא להפוך בעשור הקרוב למדינה גרעינית, אבל הסכם זה אינו כולל איסור של פיתוח טילים ארוכי טווח. בעבר קיבלה אמנם מועצת הביטחון של האו"ם החלטה האוסרת על איראן לפתח טילים ארוכי טווח, אבל האיראנים אינם סופרים את מועצת הביטחון, ולאיש, עד לבחירתו של טראמפ, לא היו כוח ונכונות להתעמת איתם.
טראמפ לוקח, אפוא, ברצינות את האיראנים והוא כבר הספיק לאיים כי אם איראן תתמיד במדיניותה השלילית באזור ותמשיך להמרות את החלטות האו"ם האוסרות עליה לפתח נשק מתקדם, גם אם אינו גרעיני, הוא יפעל נגדה. באחד מציוציו הוא התריס כלפי האיראנים: "איראן משחקת באש. הם לא מבינים עד כמה 'נחמד' הנשיא אובאמה היה בעבורם. אני לא כזה!"
בעולם הערבי מצא טראמפ אוזן קשבת לאזהרותיו על איראן. למעשה סעודיה ומדינות המפרץ הן שהתריעו זה שנים על הסכנה שמהווה איראן לשלום האזור, ועתה יש מישהו בוושינגטון שמקשיב להם. אגב, ערב ביקורו של טראמפ בממלכה הסעודית שיגרו המורדים החות'ים בתימן, הנתמכים בידי טהרן, טיל לעבר ריאד.
ביום שבו ביקר טראמפ בסעודיה התקיימו באיראן בחירות לנשיאות שבהן ניצח רוחאני, שנוא נפשם של השמרנים באיראן. במהלך מערכת הבחירות לא היסס לתקוף בחריפות את משמרות המהפכה, ראש החץ של המחנה השמרני במדינה, בשל הנזק שמסיבה מדיניותם הרדיקלית למדינה. אלא שבאיראן נהוגה כידוע חלוקת עבודה. הנשיא מתמקד בנושאי פנים, חברה וכלכלה ומופקד על מתקפת החיוכים כלפי המערב. ואילו אנשי משמרות המהפכה הם שמפיצים את הטרור ומערערים את היציבות בעיראק, בסוריה, בלבנון ולאחרונה גם בתימן.
אבל לאנשי משמרות המהפכה יש סיבה להיות מוטרדים הן מההתגייסות האזורית בהנהגת ארה"ב נגדם, וכן מהמסר של התנגדות ומיאוס ששלח להם הציבור האיראני בבחירות בשבוע שעבר.
התשובה האיראנית, ובעצם תשובתם של משמרות המהפכה, באה בסוף השבוע כשמפקד חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה, אמיר עלי חאג'יזאדה, דיווח כי ארגונו מקים מפעל תת־קרקעי שלישי לייצור טילים בליסטיים וכי איראן נחושה להמשיך לפתח את תוכנית הטילים שלה.
האיראנים בחרו אפוא להוסיף ולהתריס כלפי טראמפ וכלפי העולם, והכדור עבר למגרשה של וושינגטון. השאלה הנשאלת היא אם יתרגם טראמפ גם במקרה האיראני את איומיו למעשים, או שכדרכו של קודמו יגנה את איראן ויניח לה להמשיך בדרכה.
במזרח התיכון נשואות אפוא העיניים לוושינגטון, ואגב גם באיראן. שהרי אם לא יופעל לחץ על אותם יסודות פרגמטיים בתוככי המערכת האיראנית, דוגמת רוחאני, איש מהם לא יעז להתייצב למול משמרות המהפכה, הנתמכים בידי המנהיג העליון של הרפובליקה האיסאלמית, עלי חמינאי. אבל גם במוסקבה ובצפון קוריאה מחכים לראות כיצד ינהג טראמפ, ומכאן הצורך והחשיבות של מענה אמריקני ברור להתרסה של איראן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו