מחבלי חמאס הכלואים בישראל לעשרות מאסרי עולם בגין רציחות המוניות מזוויעות, כמו עבדאללה ברגותי, עבאס א־סיד ואברהים חאמד, ומחבל פת"ח מרואן ברגותי שנידון "רק" לחמישה מאסרי עולם, מקבלים בכל חודש את המענק הגבוה ביותר הניתן על ידי הרש"פ - 12 אלף שקלים. ברשימת מקבלי השכר נמצאים, מלבד המחבלים הכלואים, גם בני משפחות מחבלים שחוסלו, ה"שאהידים" (1,400-1,000 שקלים למשפחה), מחבלים מגורשים (5,000-4,000 שקלים), מחבלים נכים, מחבלים שבתיהם נהרסו ועוד. לכל אלו גם נכונו פנסיות עד תום ימי חייהם.
אם תהיתם מי משלם להם על שרצחו עשרות ישראלים חפים מפשע ואימללו אלפי אנשים, התשובה פשוטה: ארה"ב, מדינות האיחוד האירופי, מדינות סקנדינביה ועוד. פלשתין, שכה רבים משתוקקים להעניק לה עצמאות, תהיה לכשתקום המדינה היחידה בעולם שתמיכה במחבלים ובבני משפחותיהם היא חלק מהתוצר הלאומי שלה.
הסוגיה השערורייתית של הענקת תמריצים כספיים לטרוריסטים ולבני משפחותיהם נחשפה כבר ב־2011, כאשר אחדות ממדינות אירופה ביקשו מהרשות הפלשתינית, בשפה רפה ומהוססת, לחדול מכך. אבו מאזן, ראש הרשות הפלשתינית, נקט דרך מתחכמת. הוא העביר את הכספים לטיפולו של הארגון לשחרור פלשתין, אש"ף, והבטיח שהרשות הפלשתינית (רש"פ) לא תעסוק בזה עוד, ואף הורה "לסגור" את המשרד לענייני אסירים ברש"פ. כלומר, ראש אש"ף אבו מאזן הורה לראש הרש"פ אבו מאזן להעביר אליו את הכספים ולנקוט אמצעים שישביעו את רצון אירופה.
בתוך כך, הגדיל אבו מאזן את הסכומים המשולמים למחבלים. כאשר לאחרונה פנו אליו חלק מראשי המדינות התורמות, שביקשו להבין את דרכו של עבאס, שאל אותם האחרון בתמיהה: "מה, אתם רוצים שהם יעברו לדאעש? אלה הם לוחמי חופש לגיטימיים... אם לא היינו תומכים בהם לא היה להם ממה לחיות". ואם להם לא היה ממה לחיות, לו עצמו אין לשם מה לחיות.
לאחרונה רבו הפרסומים שנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, תובע מאבו מאזן לחדול מתשלומים לטרוריסטים הכלואים. ספק אם טראמפ יצליח היכן שהאיחוד האירופי נכשל. באיחוד האירופי טוענים שבשנים האחרונות הוציא עבאס בעורמה מיליארד דולר מכספי התרומות לטובת תשלומי סעד למחבלים כלואים, ל"שאהידים" ולבני משפחותיהם. אחד מבכירי הרש"פ, רוחי פתוח, הסביר בשמו של אבו מאזן לאירופאים שאינם בקיאים בסוגיה: "אלה הם אזרחים חפים מפשע שחיו בשלווה בבתיהם ולפתע נעצרו על ידי ישראל... משפחות שלמות מתוכן חוסלו במבצע של 2014 (צוק איתן)".
טוב יעשו יועצי טראמפ אם יבהירו לנשיאם שאבו מאזן, שליט "הישות פלשתינית", מושל בהכלאה שבין מדינה כושלת למדינת עולם שלישי. בגוף המוזר הזה מחבלים כלואים מכתיבים לשליטים את סדר היום הלאומי. במשבר הגדול שבין פת"ח לחמאס ב־2006, הסמיכו אבו מאזן וחאלד משעל את ראשי האסירים לכתוב את מסמך הפשרה. מחבלים כלואים נמצאים בראש רשימת הנהנים מכספי תרומות. אלפי מחבלים, יש אומרים עשרות אלפים כולל צבא ה"מילואים", אימצו את מדיניות ה"מגיע לי על שהקרבתי".
לפיכך העלאת דרישה מאבו מאזן לחדול מתשלום למחבלים ולמשפחותיהם תביך יותר את המבקש מאשר את המנהיג הפלשתיני. אבו מאזן יסרב. אין עליו איום גדול יותר מאיום המחבלים האסירים. בישראל כל בית צריך מרפסת. בשטחים כל בית צריך אסיר. בקרב על הרחוב הפלשתיני יזכה מי שאסירים רבים יותר לצידו. עבאס עלול לאיים בהתפטרות ו"בהחזרת המפתחות" או אף בהימלטות מהאזור. קל יהיה לעבאס להתפטר ולהימלט מאשר להיכנס לספרי ההיסטוריה כמי שהיה הראשון שהפך את פלשתין למדינה נורמלית, חפה מכל טרור ונטולת הסתה. עבאס יעדיף לומר "לא" לטראמפ מאשר להיזכר כמי שכיתת את אנשי אש"ף לאיתים ואת אנשי חמאס למזמרות.
הכותב הוא מרצה באקדמית גליל מערבי ובעבר שירת בתפקידים בכירים בשטחיםטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו